פרק 3

97 7 7
                                    

"אמא! אנחנו חייבים לעזוב את הכפר עכשיו!" קרוליין נכנסה במרוצה לביתה לאחר שהיא ואליסון חזרו במהירות האפשרית מהיער, מיד לאחר שהצליחו להתאושש מהלם המפגש עם הפיה.

"מה? למה?" שאלה הת'ר, אימן של קרוליין וג'וליאנה בהיסח הדעת, בעודה מקלפת ירקות לארוחת הצהריים. "אמא!!! תקשיבי לי!" רקעה קרוליין ברגלה בתיסכול. "אליסון ואני פגשנו הרגע פיה גדולה, אמיתית ביער האלפים! והיא הזהירה אותנו מפני השדים הקרבים שהנביאים מזהירים מפניהם כל הזמן! תאמיני לי!"

הת'ר נעצרה לרגע, ומקלף הירקות קפא באויר. "את בטוחה? זו הייתה פיה? לא מישהו שהתחפש? אולי עבדו עליכן?" "למה שמישהו ירצה לעבוד עלינו במצב של ימינו?" התעקשה קרוליין למרות שספקות מועטות החלו זה מכבר לנקר בליבה.

"לא חסרים ליצנים היום, שדוקא ירצו להשתמש במצב הרגיש של היום לטובת התעלולים הנבזיים שלהם," ענתה לה הת'ר בבוז, וחזרה לקלף את הירקות. קרוליין רצתה להמשיך להתווכח, אך לא הייתה בטוחה כבר בעצמה באמיתות המחזה שאליסון והיא ראו. "אמא צודקת," שמעה לפתע את ג'וליאנה מאחוריה. "את יותר מדי פחדנית. מכל דבר," הוסיפה בטון מוכיח.

קרוליין לא ענתה, ופנתה לחדרה מבולבלת.

***

הרמיאון התעוררה משנתה בבהלה למשמע זעקות מחוץ לביתה. זה היה כשבוע לאחר מפגשן של אליסון וקרוליין עם הפיה ביער האלפים.

"הרמי! קומי מהר!" שמעה הרמיאון את אימה קוראת בהיסטריה מחוץ לחדרה. הרמיאון העיפה את שמיכתה הצידה וכמעט נפלה ממיטתה בלהיטותה לצאת ממנה.

"מה קרה?" שאלה בדחיפות בעוד מחשבותיה טסות ללא הרף במוחה ורצה לעבר דלת החדר. "בואי מהר! יש בלאגן בכפר!" ענה לה אנתוני אחיה הקטן בן ה-11, ורץ לעבר המטבח.

"למה??? מה קרה?" שאלה הרמיאון בפאניקה הולכת וגוברת והחרדה טיפסה אט אט במעלה גרונה וגרמה לה לבחילה. "השדים ונושאי הכלים שלהם כנראה פלשו לכפר," ענתה שרלוט, אימה של הרמיאון במצוקה. "למיטב ידיעתי הם הגיעו בינתיים רק עד תחילת הכפר."

"אנחנו חייבים לברוח מפה עכשיו! קדימה, ילדים! קחו את הדברים הבסיסיים ביותר שאתם צריכים לדרך, ונלך מיד!" ראתה הרמיאון לפתע את אביה לארי, במרוצתו מאחד החדרים עם תיק בידיו.

הרמיאון רצה לחדרה, דחסה לתוך תיקה כל דבר שיכלה לחשוב עליו, וטסה למסדרון ליד הכניסה לביתם. "קדימה!" כל משפחתה של הרמיאון מיהרה החוצה אל שביל הגישה שלהם, והביטה בתדהמה במתרחש לנגד עיניהם.

אנשים רצו היסטריים ברחבי הכפר, בעלי חיים צווחו, קירקרו ונבחו, ומכל כיוון נשמעו זעקות שבר:" הם באים!" "תברחו, מהר!" ואפילו, למרבה הזעזוע:" הילד שלי!!! הוא מת!!!"

שרלוט, לארי, אנתוני והרמיאון מיהרו לעבר אחת היציאות מהכפר. אך עד מהרה, נאלצו להצטופף בין המוני אנשים שרצו גם הם יחד איתם.

Hell is here/הגיהנום זה כאןWhere stories live. Discover now