פרק 17

2K 155 13
                                    

נ.מ גונגקוק:
התעוררתי , פקחתי את עיני והתרוממתי עם גופי.
הבטתי בטלוויזיה שנשארה עוד דלוקה מאתמול..
עליתי למעלי המדרגות עד שהגעתי לחדרי ופתחתי את ארוני.
״מה יש לנו כאן״, אמרתי בזמן שהוצאתי חולצה שחורה מכופתרת ומכנס גינס כחול.
׳זה יכול להתאים׳.., חשבתי לעצמי והתחלתי להתארגן ליום עבודה במגזין.

ירדתי במורד המדרגות לקומת הקרקע ויצאתי מדלת הכניסה
השעה הייתה 7:40 והלכתי לכיוון בית קפה שהיה מעבר לפינה.
״שלום אוכל בבקשה לקבל אחד לאטה חזק עם חלב דל שומן בלי קצף?״, שאלתי את המוכר שעמד בדלפק, ״בטח בחור״.

~~~~~~~

בסופו של דבר קיבלתי את הקפה והמשכתי בדרכי למגזין.

צעדתי למשרדו של טאהיונג ונעצרתי ״בוקר טוב גונגקוק״, אמר לעברי ג'ין שישב במשרדו, ״בוקר טוב״, אמרתי והמשכתי לצעוד.
שמתי את הקפה על שולחנו וחזרתי למשרדי.
״אה?!!״, ג'ין צעק בקול מה שגרם לי להסתכל אליו בחוסר הבנה.
״קרה משהו?!״, שאלתי מבולבל..
״טאהיונג מגיע מוקדם מהרגיל!״, אמר לפתע ואל פני הופיע מן חיוך קטן שכזה.
״אני חייב לרוץ!״, ג'ין אמר והלך במהירות מהמקום.

כעבור כמה דקות ראיתי את טאהיונג לבוש חליפה שחורה ונעליים שחורות גם כן ומאחוריו הלך ג'ין עם פינקס גדול שבוא רשם כל דבר שהיה נחוץ לזכור, לעשות, ולהזמין.

הוא הלך מבלי להביט בי..ונכנס למשרדו...
׳הוא בטח עסוק׳, חשבתי והמשכתי למלא טפסים.
״גונגקוק טאהיונג קורא לך״, ג'ין ניגש אלי לפתע ואמר.
״הו-אוקיי״, השבתי והלכתי למשרדו.

ראיתי אותו עומד ומסתכל מבעד לחלונו הגדול שהאיר את כל המשרד.
״טאה?״.., אמרתי בשקט.
״קוקי״, אמר בקול וחייך אלי, הוא ניגש אלי במהירות וחיבק אותי חזק , ״ישנת טוב?״, שאל אותי בזמן שנישארנו מחובקים.
״כן.., ואתה?״, שאלתי והוא ליטף את ראשי.
״נורא..,המחשבה שלא הייתה איתי הלילה הציקה לי״..
הרגשתי את הפנים שלי מתחממות ממבוכה.
״אני אוהב אותך״, אמר והסתכלתי אל פניו.
הוא ליטף את הלחי שלי והצמיד את שפתיו לשלי..
הוא ביקש אישור להכניס את לשונו ופתחתי את פי באיטיות..
הוא הכניס את לשונו וחקר את פי באיטיות ובתשוקה..,הרגשתי את הסומק על לחיי מתרבה בכל תנועה שעשה עם שפתיו על שלי..
הרגשתי שהחמצן שלי הולך ואוזל אז התנתקתי משפתיו.
התחלתי להתנשף ולהחזיר את החמצן שאזל שוב לראותי.
״אתה בסדר?״, שאל אותי טאה בזמן שהתנשף גם הוא
״כ-כן״, אמרתי וחייכתי אליו.
״אתה חמוד כשאתה מובך״, אמר וחייך אלי חיוך מרובע בזמן שגיחך.
״א-אני לא מ-מובך בכלל!״, אמרתי ברגז אך שנגע בשיערי הרגשתי רגוע ומובך שוב...
״טוב אני צריך ללכת יש לי עבודה לעשות״, אמרתי והוא הנהן.
יצאתי החוצה ממשרדו ורצתי למראה שהייתה בשירותים .
״עגבניה״,
הסתכלתי על פני ואמרתי.
כל כך הרבה סומק מילא את פרצופי.
לקחתי את ידיי ומילאתי אותן במים ומייד לאחר מכן שפכתי על פני.
לבסוף, ניגבתי אותו ויצאתי החוצה.

השטן לובש גוצ'י (boyxboy)Where stories live. Discover now