"על מה אתה חושב, תומי?" עידן אמר בקול תינוקי ומרגיז, מעיר אותי מהמחשבות על ירדן שנכנסתי חזק אליהן לפני מספר רגעים.

"על ירדן צורחת את השם שלו." מאור קרץ אליי וגרר אחריו גל גיחוך מליאור ועידן. מתי מאור וליאור הבני זונות האלה הספיקו להבין יותר מידי על מה אני ועידן דיברו? לא שמתי לב בכלל שהם חזרו.

״חלאס כבר,  אמרתי לכם שהיא אחות של איתמר. אל תסחפו.״ אמרתי מזכיר את חבר הילדות של ארבעתנו, שמבן כולם אותו הכי מכבדים. את איתמר כולם אוהבים. יש בו אמינות, הוא מהילדים שאתה מסתכל עליהם ויודע שאפשר לסמוך עליהם ואז ישר אתה מספר לו את כל קורות החיים שלך. אתה יודע שהוא מהסוג הזה של בני-אדם שלא יעזבו אותך ותמיד יהיו לצידך. וככה איתמר באמת היה ועדיין בשבילי. איתמר היה החבר שכל אחד רוצה שיהיה לו. הוא היה מוכן להרוג ולשקר בשביל כל אחד מהחבורה שלנו. היו פעמים שהוא היה הולך מכות עם אנשים בשבילי, ופעם אחת שהוא נעצר בגלל זה כמעט. אף פעם לא אכפת לו להקריב מעצמו בשביל אושר של אחרים ובגלל זה כולם בעיר שלנו העריכו אותו הוא היה בקשר טוב עם כולם ושמר על יחסים טובים לפני שהלך לפנימייה הצבאית הזאת, שאם תשאלו אותי, היא הרעיון הכי גרוע שיכל להעלות לו בראש. 

"תום תחליט אם ירדן שלך, למה אם יש אישור אני הולך עלייה נראה לי." ליאור הודיע ואני רק התעצבנתי יותר. היא לא חפץ והיא לא שלי אבל היא גם לא הולכת להיות של ליאור. היא אחותו הקטנה של איתמר ולמה רק אני מודע לזה?

"אחי, היא לא תשים זין עלייך. וחלאס לדבר כמו שרמוטות. אני אומר לכם שהיא אחות של איתמר אז תכבדו את חבר שלכם." אמרתי בכעס מעט, נעמד ומדליק הסיגרייה החמישית שלי להיום.
_

"את בבית?" החלטתי לשלוח לירדן הודעה. השעה הייתה 05:56. לא משהו משמעותי. אני רוצה לדעת אם היא הגיעה הבייתה וגיא הזה לא עצר אותה בדרך או משהו אחר קרה לה. זה לא שאני דואג לה, כי אני לא דואג לה. היא בסך-הכל אחותו של החבר הכי טוב שלי, ובסך-הכל עוד כוסית שבא לי על קטע איתה, מה שלא הולך להיות בכל מקרה בגלל אחיה הגדול. לא יהיה כלום ביני לבינה. גם לא בינה לבין ליאור. הרי נאמנות זה חשוב וחלק מלהיות נאמן לחבר שלך, אומר גם לשמור מרחק מאחותו לא משנה עד כמה היא יפה.

"בבית" היא ענתה לי אחרי 14 דקות. 14 דקות לקח לה לענות לי. מת להבין יום אחד את הקטע של בנות לענות בהפרשים של שנה וחצי להודעה מסכנה.

״לקח לך הרבה זמן אני רואה"רשמתי בלי לחשוב. אני נשמע קצת כועס ואין לי סיבה האמת. אני עדיין לא מבין למה זה חשוב לי. כעיקרון איתמר אמר לשמור על אחותו ממרחק. הוא ביקש שלא אתקרב אלייה יותר מידי ואשמור איתה על דיסטנס כמו שצריך. אני מאמין שהוא הדגיש את הלשמור מרחק כי היא בכל זאת אחותו הקטנה ואני לא הכי שומר את את הרצונות והצרכים שלי לעצמי, בואו נודה באמת. אז זה לא חשוב לי, שתענה מצידי גם בשנה הבאה.

כמו אחות קטנהTahanan ng mga kuwento. Tumuklas ngayon