כן, יש לי עיניים, זוג ירקרק שמתנוסס על פניי הנפולות, אך הן לעולם לא הצליחו לפענח את מצב הרוח הירוד של חבריי הקרובים ביותר
כן, יש לי אוזניים.כן כן אותם גושי סחוס שנמצאים מכל צד של הראש שלי. אבל עדיין , אני לא אוכל לפענח נכון את הטון המוטל בספק שלהם.
כועס, סרקסטי, עצוב, הכל מוסתר אך יוצא לאחר תקופה ומתפוצף כמו צ'רנוביל- פיצוף שגרם לנזק יותר גדול מהמצופה.וכן כמובן איך אפשר לשכוח את הפה המפורסם.
אותו אחד שלא נסגר לרגע ומוציא מילים עוד לפני שקיבל אישור מהמוח השולט. דבר שרק פוגע בחברים שלו. אם זה מאמירות חסרות טקט ועל לחוסר ידע בלאמר מילת ניחום מועילה.אז כן, יש לי הכל וכרגע למזלי הם עוד מתופעלים כדרוש
אבל הם לא פועלים נכון
תמיד נופלים בניתוח המצב
תמיד נבלעים בביצוע נכון
כנראה שזה לא מתאים לי
כנראה שזה לא בשבילי לשחק את הפסיכוחוגית פותרת הבעיותאולי אני פשוט אעמוד
אולי אחכה עוד טיפה
והבעיה תיעלם
YOU ARE READING
My short excerpts
Randomבעיקרון אלה קטעים קצרים שאני כותבת פשוט שופכת את הלב מול המקלדת ומקלידה בלי לחשוב. ! אזהרה ! הרבה חפירות הרבה קטעים חסרי משמעות