קשה לי ללכת.
אני עומדת ליפול.
עוד ירייה בחזה ועוד דקירה בגב.
עוד סטירה לפניי העדינות ועוד דחיפה שגורמת לי ליפול.
אני שוכבת על הרצפה ודמעותיי כבר מתחילות למרוח את המסכה שעליה רציתי לשמור.
המסכה חסרת הרגשות שלי מתפרקת וכולם מסביב רק מחכים לרגע הזה של החולשה. לרגע בו לא אוכל להגן על עצמי בעזרת חיוך שיסתיר את רגשותיי או בעזרת הבעה קרה וחסרת רגש.
אני מנסה לקום מהרצפה הקרה שמקפיאה את עצמותיי אך ידיי לא יכולות להרים אותי וכל פעם אני רק נופלת פעם נוספת ונפצעת מחדש.
גופי חלש ושבור, רגשותיי כבר התעלו על המסכה.
ועכשיו אני כאן, חסרת כוחות להמשיך ומסביב כל כך הרבה אוייבים שרק מחכים לרגע שאפול כדי שיוכלו לדרוך עליי ולהמשיך ללכת כאילו כלום לא קרה.
כאילו הם לא עשו כלום.
7.9.2017
BINABASA MO ANG
My short excerpts
Randomבעיקרון אלה קטעים קצרים שאני כותבת פשוט שופכת את הלב מול המקלדת ומקלידה בלי לחשוב. ! אזהרה ! הרבה חפירות הרבה קטעים חסרי משמעות
