אני מתעוררת למיטה ריקה. וויליאם אינו נמצא לצדי, ואני מתמלאת בתחושת תסכול. משהו בתוכי יודע שהוא לא ישן אף לא לדקה והיה על המשמר, דבר שלא רציתי שיקרה. רציתי שינצל את ההזדמנות לישון.
אני עוברת למצב ישיבה, ומורידה את רגליי אל הרצפה. הרצפה קפואה, לכן אני מחליטה לגשת אל ארון הבגדים ומוציאה משם זוג גרביים נקיות. אני מושכת את הגרביים על כפות רגליי, ומחליטה לצאת לחפש את וויליאם. אני לא חושבת שהוא יצא מגבולות הבית מבלי להודיע לי על כך.
אני מפלסת את דרכי אל מחוץ לחדר, לא צריכה להתאמץ יותר מידי ומוצאת אותו במטבח. ניחוחות של עוף ממלאים את אפי, ואני מוצאת את וויליאם מניח מגש מהביל על משטח עץ.
״היי,״ אני מצייצת בשקט בעודי עושה את דרכי אליו. הוא מסיט את מבטו אליי, בעוד שהוא מוריד מכפות ידיו את הכפפות להגנה מחום. אני לא מתאפקת ומציצה אל המגש שהניח על משטח העץ, אכן יש במרכז המגש עוף שלם צלוי עם כמה תפוחי אדמה אפויים.
״הכנתי לנו ארוחת צהריים.״ הוא מעדכן אותי.
״צהריים?״ אני המומה. ״כמה זמן ישנתי?״ אני מהרהרת בקול.
״ישנת כל כך טוב, שלא רציתי להעיר אותך.״ הוא מושך בכתפיו, ואני מחייכת חיוך קטן.
״מתי התעוררת?״ אני שואלת בחזרה, למרות שאני מפחדת להתאכזב אם אגלה שלא ישן כלל הלילה.
״קמתי קצת לפניך, לפני שעה וחצי בערך.״ הוא מרגיע אותי בתשובתו, עם זאת הוא מדהים אותי. בשעה וחצי הוא הספיק לבשל לנו ארוחת צהריים שנראית ומריחה נפלא.
״האוכל מריח מדהים.״ אני חשה בצורך לשבח אותו.
״כדאי שנשב לאכול לפני שהוא מתקרר.״ צל של חיוך חולף בזווית פיו, אני מהנהנת בתגובה ונענית לעזור לערוך את השולחן. בעודי מסדרת את הצלחות והסכו״ם על השולחן, וויליאם מפתיע אותי בכך שהוא מדליק את נרות החנוכייה ומאיר את הבית שהתאורה שלו מעומעמת. הווילונות מוסטים ומכסים את החלון, מסתירים אותנו למקרה שמישהו יעבור. אני מביטה בחנוכייה ומתמלאת בזכרונות מהבית, של החגים והאירועים שחגגנו יחדיו, החנוכייה גורמת לכל הגעגועים שלי להתעורר מחדש.
״משהו לא בסדר?״ וויליאם נוגע בכתפי בעדינות, אני מביטה בו ומנידה בראשי מצד לצד לשלילה.
״געגועים הביתה,״ אני מחבקת את עצמי, ומחזירה את מבטי אל החנוכייה. בחנוכה האחרון הדברים יצאו מכלל שליטה, בדיוק העבירו אותנו למחנה הנורא.
״אני מצטער,״ זה כל מה שיש לו להגיד לי, ואני אפילו לא מאשימה אותו על כך. וויליאם אינו אשם בכל מה שקרה ועדיין קורה, הוא אינו אחראי על מצבם של יהודי גרמניה ואירופה בכלל.
YOU ARE READING
Heil Satan
Fantasy״כרגע כשהמוות מדגדג את כפות רגליהם של כל אירופה, האנושיות נמחקה.״ כבר אין את הפולק של הגרמנים. המלחמה הרגה כל כך הרבה חיים, גם של אנשים וגם של הטבע. במקום שיש בו הכי הרבה מוות, אנה - יהודיה גרמניה - מוצאת לעצמה מקום מבטחים עם רופא נאצי לצידה. האם הש...
