Summer love

פרק 10 - התאוששות

״תגיד לג׳ייק שאני אהיה שם, עוד עשרים דקות?״

״ג׳ייק אמר שזה מצויין.״ יכולתי להרגיש שהוא מחייך דרך הטלפון. צחקקתי וניתקתי. כשירדתי למטה אבא שלי הסתכל עליי. הוא לא היה היחיד. ליזי חייכה חיוך משועשע ונעצה בי מבט מתגרה, אמא שלי נעצה בי מבט מצטער ואבא שלי את אותו המבט הקודר.

״זה ידיד שלי ג׳ייק, נגמרה לו הסוללה בפלאפון אז הוא התקשר דרך שלו.״ הסברתי ואבא שלי עדיין תקע בי מבט. אני לא חושבת שהוא האמין לי.״תמחקי את המספר שלו.״ הוא אמר חד וחלק.

״מה?״ שאלתי מבולבלת ואמא שלי התערבה.

״בוב-״

״תמחקי את המספר שלו, הבת שלי לא תדבר עם בוגדים.״ ידעתי שלהתעצבן לא יעשה לו טוב. הוא לקח את הטלפון ומחק את המספר ואז הלך מהשולחן לעבר החדר. לפני שאמא שלי רצה החוצה עצרתי אותה.

״אמא אני הולכת לקפה עם חברים.״ אמרתי נועלת נעליים.

״את קודם נשארת לארוחה.״ היא אמרה ולא היה לי כוח להתווכח איתה. היא בינתיים ניסתה לשכנע את אבא שלי לאכול משהו ובזמן הויכוח אכלתי משהו בכוח ואז יצאתי. אבא שלי חזר כמישהו אחר לגמרי. הוא נראה יותר קודר.

הלכתי לבית קפה הקרוב. ראיתי את ג׳ייק, מרי ומייק. ממתי המרי הזאת מסתובבת פה?

״גמדה!״ ג׳ייק קרא וחיבק אותי. חיבקתי אותו בחזרה. מרי רק שלחה אליי מבט נגעל, מייק שלח לי חיוך. חייכתי אליו והתיישבתי.

״אני הולך להזמין,״ ג׳ייק אמר ומרי הצטרפה אליו כי הוא הכריח אותה. לא הסתכלתי על מייק. הוא מישש את כיסיו ואז פרצופו נראה מבוהל.

״איפה הפלאפון שלי?״ הוא שאל ומשכתי את כתפיי. אחרי שחיפשנו ולא מצאנו הוא נראה מיואש.

״אפשר להתקשר אליו?״ הוא שאל ונתתי לו את הטלפון.

״אין לך את המספר שלי?״ הוא שאל ומשכתי בכתפיי.

״אבא שלי ביקש ממני להפסיק לדבר איתך, הוא מחק את המספר.״ אמרתי באי נוחות ומרי הצטרפה אלינו. היא נמרחה על מייק. זו הייתה התוכנית שלה להזמין את ג׳ייסון כדי שמייק ואולסי יפרדו. אני בטוחה בזה. ראיתי את המבט הערמומי על פניה. מייק קם לעזור לג׳ייק.

״זאת את.״ אמרתי והיא הרימה גבה ברשעות.

״אני מה?״

״את התקשרת לג׳ייסון.״ היא חייכה חיוך מרושע ואז פניה הפכו לתמימים.

״רק ניסיתי לעזור.״ היא צחקה והבנים הגיעו עם השתייה. ג׳ייסון גם הצטרף. כנראה הם הזמינו אותו והוא הגיע עכשיו. לקחתי את הכוס שעליה היה רשום את שמי. ארבעתינו ישבנו שם וזה היה די מביך.

ג׳ייק הצחיק אותנו כדי לשבור את המתח. מרי עדיין נמרחה על מייק. הוא נראה אדיש לגבי זה. הסתכלתי על מייק. הוא נראה שבור מאז המקרה עם אולסי. ידעתי שאני לא יכולה לעשות כלום. אבל עדיין דיברנו, צחקנו, הרגשתי שאני מכירה אותם יותר ויותר.

בסוף חזרתי הביתה. הם הזמינו אותי למסיבה בחוף, אבל ויתרתי מאחר והקודמת הייתה אסון.

חזרתי הבייתה בשלוש בצהריים. כל מה שעשיתי היה מרתון של הסדרה האנטומיה של גריי. עד השעות המאוחרות של הלילה. לא הצלחתי לישון אז צפיתי עד מאוחר. לא ממש צפיתי, בהיתי בטלוויזיה כתירוץ לבהות במשהו וחשבתי. על מה? על מה לא? על הכל. מתחילת החופש עד היום. השתנתי. ואני לא אומרת שלרעה, אבל יותר מדי השתנה. אני לא אוהבת שינויים. למשל, הייתי מעדיפה שאבא שלי לא היה משתנה. התרחקנו בזמן האחרון. אני לא יודעת אם זה בגלל מייק אבל התרחקנו.

בשתיים בלילה נשמעה דפיקה בדלת. פתחתי אותה וראיתי את מייק. הוא נראה עייף.

״אליסון!״ הוא חיבק אותי. יכולתי להריח את האלכוהול מהפה שלו. כל משקל גופו היה עליי אז נפלתי על הרצפה כשהוא עליי.

״תלך לפני שאבא שלי יראה אותך!״ אמרתי מנסה למשוך אותו למעלה. הוא נשאר ככה והסתכל לי בעיניים.

״את כל כך יפה,״ הוא אמר שוב מסיט את שיערי לאחור. הסתכלתי בעיניים שלו. הם עדיין נראו שבורות. לא ידעתי אם הוא עושה את זה בגלל אולסי או שהוא באמת חשב ככה.

לבסוף הצלחתי לעזור לו לקום.

״מייק אתה צריך ללכת!״ אמרתי מגרדת בראשי. הוא נראה אדיש לגמרי. למזלי אף אחד לא קם. ״איך בכלל נכנסת לבית שלי?״

״אליסון את בן אדם טוב,״ הוא הסתכל לעיניי וקירב אותי אליו. היו סנטימטרים ספורים שהפרידו ביננו. הוא לקח את ידו ושם על הלב שלו.

״את מרגישה את הלב שלי?״ הוא שאל. הנהנתי. מיד החזרתי את ידי למקומה.

״זה רק כשאני איתך.״ הוא אמר ונשם עמוקות ״לא אכפת לי מאולסי, מאבא שלך מאבא שלי, לא אכפת לי מכלום כי אני אוהב להיות איתך.״

״אתה לא מכיר אותי.״ צחקתי.

״מכל הזמן הזה שאני מכיר אותך אני יודע עלייך הכל. הצבע האהוב עלייך הוא כחול, את הכי אוהבת לקרוא ולשחק כדורגל. אני יודע את הסיפור שלך כבר. הלהקה האהובה עלייך היא בליינד לייט, הפדיחה הכי גדולה היא שדיברת על מישהו שחשבת שדיברת עליו עם החברה הכי טובה שלך, נולדת בחמישי למרץ ואת אוהבת כלבים יותר מחתולים.״ הוא אמר במהירות ואני חייכתי לעצמי. באמת הרגשתי כאילו מייק מכיר אותי כבר הרבה זמן. הוא התקרב אליי שוב למרות שהתרחקתי.

״מייק-״

״אליסון, את לא כמו כולם.״ הוא לחש לי ויצא החוצה. מותיר אותי המומה מאחוריו.