Summer love

פרק 4 - ההחלטה והמפגש עם אולסי

פרק 4 - החלטה והמפגש עם אולסי
הגיע היום. קמתי בבוקר בידיעה שאין מנוס. אני צריכה להחליט לאן ללכת. צחצחתי שיניים ונעמדתי מול הארון. לבשתי טרנינג וגופיה. עד שאני אחליט לאן אני הולכת אני לא אתלבש לשום מקום. אכלתי את ארוחת הבוקר (צנים אחד עם גבינה אם אפשר לקרוא לזה ארוחה) ועליתי בחזרה לחדר. היה לי להחליט עד הצהריים. לא ידעתי מה לעשות אז יצאתי החוצה. הלכתי על החוף. התקדמתי יותר מבדרך כלל והגעתי לחלק בחוף שלא הכרתי.
״חדשה?״ שמעתי קול מאחוריי. הנהנתי בראשי.
״רואים. לא כדאי לך ללכת לשם - זה חוף הפרחות.״ היא אמרה מגחכת. אני רק הרמתי גבה בבילבול.
״זה מה?״ שאלתי לבסוף.
״חוף עם פרחות בביקיני הכי שקוף שהומצא. חלקן אפילו משתזפות ערומות.• הילדה אמרה כשעל פניה הבעה של גועל. צחקקתי והיא יחד איתי. היא נראתה די ידידותית. יהיה נחמד אולי להכיר פה בת לשם שינוי.
״אני אולסי.״ היא אמרה מושיטה את ידה. לחצתי אותה. אולסי זה שם מוזר שעוד לא שמעתי בחיים שלי. הסתובבנו בחוף
הים ודיברנו קצת. גיליתי שגם היא אוהבת את הלהקה בליינד לייט, אז זה רק הוסיף לנו עוד נושא לשיחה. סיפרתי לה על הטירוף של אבא שלי עם החופשה המשפחתית הזו והיא אמרה לי שהיא לא ראתה את אבא שלה שנה כי הוא בנסיעת עסקים. היא נראתה די עצובה אז שיניתי נושא.
״את נראת קצת מוטרדת.״ היא אמרה אחרי מספר שניות של שקט, בוחנת את פניי שוב לוודאות שאני אכן נראת כך.
״כן, יש לי בחירה לא פשוטה היום ...״ אמרתי נאנחת והיא הסתכלה עליי במבט של ׳שתפי-אותי-אני-פה״.
״או ללכת להיבחן לנבחרת כדורגל - ואני מאוד אוהבת כדורגל ושמעתי שבסוף גם מכירים שחקנים אמיתיים! או לעבוד בחופש כבייביסיטר ולחסוך כסף לראות להקה שאני מאוד אוהבת.״ אמרתי במהירות והיא נראתה כאילו היא זקוקה למספר שניות לעבד את כל המידע במוחה. לבסוף החזירה אליי מבט.
״זה פשוט, הבחינות לקבוצת כדורגל לא לוקחות יותר מחצי שעה, ותגידי לזה של הבייביסיטר שנתקעת בפקקים.״ היא משכה בכתפיה. הרעיון שלה מצא חן בעיניי מצד אחד אבל מצד שני, קצת הציקה לי העובדה לשקר. אני לא אחת שמשקרת. אני אומרת מה שאני חושבת. אבל הפעם הייתי חייבת.
״את גאונה אולסי! תודה!״ אמרתי בהתרגשות.
״אין על מה ...״ היא נראתה מבולבלת.
״אליסון!״ לחצתי את ידה. היא נתנה לי את המספר טלפון שלה לספר לה איך היה. נשארתי בחוף עד השעה שתיים ואז חזרתי הביתה. התארגנתי לאימון כדורגל ושמתי בגדים רגילים בתיק - כדי שג׳ייסון לא ידע.
השעה הייתה שתיים וחצי. נסעתי קודם לקניון ואכלתי ארוחה לפני, אמרו שזה טוב חלבונים לפני אימון. עד שהגיעה השעה עשרה לארבע והתקדמתי לעבר המגרש. המגרש היה גדול ויפיפה עם דשא ירוק מכוסח. ממול היו ספסלים מברזל משני צדדיו. הרבה בנות התמתחו שם מתכוננות לאודישן - אם אפשר לקרוא לזה ככה.
ראיתי על הספסלים למעלה מספר אנשים בודדים, בניהם את מייק ואולסי. עליתי על כל הספסלים עד שהגעתי אליהם.
״לא ידעתי שאת מכירה את מייק!״ היא אמרה בהתרגשות.
״הכרתי אותה ביום שהיא הגיעה לפה מאיפה את מגירה אותה?״ מייק שאל את אולסי בחשדנות בחשדנות.
״הכרתי אותה על החוף!״ היא אמרה מחייכת.
״אתם מכירים?!״ שאלתי והם פרצו בצחוק.
״אלי ... מייק ואני חברים! לא ידידים, חברים!״
זה היה קצת מפתיע שאולסי והוא היו חמודים, אבל אולסי הייתה יפה. היה לה שיער בלונדיני עם תלתלים בסופו ועיניים גדולות וירוקות. גופה היה רזה והיא לבשה שמלה שהבליטה בדיוק מה שצריך.
״בהצלחה!״ הם אמרו וכל אחד מהם חיבק אותי בתורו.
ואז קראו לי לשחק. לא הייתי כל כך מרוכזת ומצד אחד קיוויתי לפשל כדי שלא אצטרך לראות את מייק יותר אבל מצד שני רציתי את זה. נזכרתי בתנאי שהצבתי לעצמי. לא להתאהב באף אחד! לא לתת לשום בן להשפיע עליי!
לקחתי את הכדור ושיחקתי הכי טוב שיכולתי. הבקעתי שלושה גולים. לבסוף התכנסנו.
״זה היה מעולה אבל יהיו רק מעטים שנשארו.״ המאמנת אמרה והוציאה דף מהקלסר. ״הילטון, מקלאווד, בלאק, ג׳ורדן, אנדרסון, רוז, מונרו, פארקר, מייסון, טומפסון, ליידנס ובנסון אתן בנבחרת.״
שמחתי שאני במחברת ונפרדתי במהירות ממייק ואולסי. שצעקו לי ׳כל הכבוד טומפסון׳ התקשרתי מהר לג׳ייסון, אומרת לו שאני תקועה בפקקים אבל הגעתי. הוא אמר שזה בסדר ולפחות התאמצתי לבוא. הרגשתי די רע לשקר אבל לא הייתה לי ברירה. נכנסתי לבית שלו.
״שלום,״ הוא חייך אליי. ״את רוצה מים?״
אוח, מבטא צרפתי מטופש. למה בחורים עם מבטא זה דבר כל כך יפה?״
״לא זה בסדר!״ אמרתי בנימוס ״אז איך זה עובד?״
הוא הסביר לי שאני צריכה לשמור על אחותו לערב: אם היא אכלה, מקולחת ונרדמה אז התקבלתי. הוא אמר שהוא ממהר למפגש עם חברה שלו. הם חוגגים שנה ביחד. חשבתי שזה ממש חמוד לחגוג שנה ביחד.
אוף כמה פתטית נהייתי. אסור לי להיות קורבן של האהבה. זה דבר מטופש.
הוא הראה לי את הבית שלו. המטבח היה גדול מאוד והיה בו כל מה שצריך בשביל להיות שפית מקצועית. בסלון הייתה פלזמה - שתי ספות עור וכורסא עם שולחן קפה שקוף בצורת מלבן. היה שם שטיח מנומר. השלט שלהם היה באייפד. משמאלי היה חלון שקוף גדול שהוביל לחצר ענקית. בריכה עם כיסאות שיזוף, מנגל, בצד דשא עם נדנדות כמו בגן שעשועים.
הוא הציג לי את החדר שלה. היה לה חדר של נסיכה. הקירות היו ורודים ובמרכז הקיר החיצוני היה תמונה של שלושה נסיכות. היו לה מלא אבל כל כך הרבה משחקים וארון בגודל שלי מלא בבגדים ונעליים. כמה נעליים. הבית שלהם היה מדהים. הלכתי לסלון וניגשתי אל אחותו שסירבה לאכול. שאלוהים יעזור כמה היא עקשנית. ניסיתי הכל. התייאשתי אבל אז עלה לי רעיון. ילדים אוהבים תחרויות.
״אוקיי כנראה את מפחדת.״ אמרתי לה כאילו בתמימות והיא הביטה בי בתהייה.
״אני לא.״ היא אמרה לבסוף.
״את מפחדת שאני אוכלת יותר הרבה ממך.״ אמרתי לה והיא הרימה את כתפיה.
״אני יותר!״ היא אמרה והתווכחנו מי יותר. ככה זה ילדים. תהפוך דברים לתחרות והם יעשו הכל. אז התחרתי איתה מי אוכל יותר ואכלנו את ארוחת הערב ביחד, למרות שבכלל לא הייתי רעבה. אוקיי דבר ראשון גרמתי לה לאכול, זה כבר טוב. עכשיו רק להתלקח ולישון. כל עוד לא נתתי לה סוכר אני במצב טוב - סוכר רק מגביר את האנרגיה. שיחקתי איתה לפני כי רציתי שתהנה קצת, אז שיחקנו מחבואים ואז באחד המשחקים שלה.
כמה תוקפנית היא הייתה שניסיתי להכניס אותה למקלחת. לבסוף שכנעתי אותה שאם היא תכנס להתקלח היא תוכל לקלח אותי. היא ישר קפצה על ההזדמנות. לא רציתי להוריד בגדים אז נכנסתי עם בגדים למקלחת והיא חשבה שזה לא מספיק לשטוף אותי במים - צריך גם שמפו. וככה נראתי בסופו של הערב. לפחות חפפתי פה. עכשיו רק נשאר לגרום לה לישון. ניסיתי להתיש אותה אבל היא הייתה אנרגטית. אז לבסוף שכבנו במיטה שנינו והקראתי לה סיפור. היא נרדמה ואני ישבתי על הספה, מחכה שג׳ייסון או ההורים שלה יבואו. השעה הייתה עשר וחצי וג׳ייסון נכנס הביתה.
״אני רואה שסידרת פה אחרי הבאלגן.״ הוא אמר ונראה נרשם. אני לא הבנתי על מה הוא מדבר.
״איזה בלאגן?״ שאלתי מבולבלת.
״הבאלגן שאחותי עשתה, היא לא עשתה בלאגן בבית?!״ הוא שאל מופתע והנדתי בראשי. הוא רץ לחדר שלה, רואה ששיערה מקולח והיא ישנה.
״התקבלת! הייתי משלם לך מאה דולר אם הייתי יכול!״ צחקתי. היא באמת קצת בעייתית אבל עם ילדים צריך לדבר בשפה שלהם.
חזרתי הביתה באחת עשרה בגלל שבאמת היו פקקים בדרך חזרה. רציתי לישון אבל ראיתי את אולסי מחכה לי בסלון.
״איך היה?״ היא שאלה.
״התקבלתי לשניהם!״ חייכתי והיא חיבקה אותי.
״אני כל כך שמחה בשבילך!״ היא אמרה. זה היה די מוזר כי אני מכירה אותה רק יום אחד אבל לא היה ממש אכפת לי. רק שמחתי להכיר חברה חדשה.
״אני יכולה לישון אצלך? ההורים שלי לא חוזרים הביתה היום ואני מפחדת להיות לבד!״ היא אמרה והסכמתי. ישנתי על המיטה והיא ישנה על הספה שבחדר שלי. (יש לי ספה בחדר! אף פעם לא הייתה לי) אחרי שהיא התמקמה סחבתי את עצמי למיטה. הרגשתי כל כך עייפה.
למחרת קמתי כדי לשמוע את צעקותיה של ליזי על כך שאבא ביטל את הכבלים למשך החופשה. הם התווכחו שעה ולא ממש בשקט כך שלא הצלחתי לישון. אחרי ההתארגנות בוקר ירדתי למטה והכנתי לי ולאולסי כוס שוקו. אחרי ששתיתי אבא סיפר לנו שהיום אנחנו יוצאים לטיפוס הרים. כיף גדול! הוא הסכים שאולסי תצטרף.
הנסיעה הייתה בערך שעה וחצי כי זה היה מחוץ לקליפורניה. ליזי ואמא שלי פחדו ולבסוף רק אולסי, אני ואבא שלי עשינו את זה. זה היה ממש כיף ומאתגר וזה אימון נורא טוב בשביל כושר. אחרי שסיימנו ישבנו לאכול במסעדה. אני הזמנתי נודלס, אולסי פסטה ליזי סלט כמובן ואבא ואמא חלקו רביולי. אחרי שסיימנו אבא סידר לנו רכיבה על סוסים.זה היה במרחק של עשר דקות מהבית ובתוך העיר אני לא ממש טובה בלרכב על סוסים. בפעם האחרונה הסוס העיף אותי. לבסוף עליתי והתחלתי לדהור על המסלול. אולסי וליזי לא נראו לעין. הן היו ממש טובות בזה. רכבתי לאט ובזהירות עד שהסוס שלי החליט שהוא מורד ויצא מהמסלול. לא ידעתי ממש מה לעשות כי לא הכי הקשבתי להדרכה אז פשוט ניסיתי להזיז אותו. הוא דהר מהר בין העצים והרגשתי שאני הולכת ליפול. לבסוף הוא עצר ונעמד. ככה בלי לעשות כלום. ירדתי מהסוס וניסיתי למשוך אותו אבל הוא בשלו.
״מסתבכת עם סוסים?״ מייק שאל אותי ואני גירדתי בראשי.
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי והוא עזר לי לעלות חזרה על הסוס.
״החווה העסקית של אבא שלי.״ הוא קרץ לי. מה חברה שלו הייתה אומרת על זה?
הוא לימד אותי איך לרכב על הסוס, אבל רכבתי לצידו למקרה שאני אאבד. זו הייתה הסיבה היחידה. שלא תחשבו אחרת.
״אז כמה זמן אתה ואולסי ביחד?״ שאלתי והוא לא הפנה אליי מבט. רק הביט בקרקע.
״חצי שנה.״ הוא אמר קצרות. לא ידעתי מה הבעיה בזה ששאלתי עליו ועל אולסי.
״נושא רגיש?״ שאלתי והוא משך בכתפיו.
״לא סתם, אולסי ילדה מסובכת.״ הוא חייך ״נתחרה לקו סיום.״ הוא אמר וניסיתי לגרום לסוס שלי לדהור מהר יותר, אבל ויתרתי שראיתי שרק החמרתי את המצב.
**********************
היי קוראים! אני אשמח אם תגיבו יותר בין אם זה טוב ובין אם זה משהו לשיפור אני רוצה לדעת מה אתם חושבים. קריאה נעימה!