נקודת מבט ג'ונגקוק:
"יונגי?" ג'ימין שאל והתקרב ליונגי.
"אל תתקרב אלי, גמד גינה אחד" יונגי אמר.
"אתה עובד על כולם" אמרתי.
"מי אתם? אני לא מכיר אותכם, במיוחד לא אותו" יונגי אמר והצביע על ג'ימין.
"עכשיו בכלל מבינים שאתה עובד על כולם, אם לא היית מכיר את ג'ימין היית מנסה להכיר אותו ואולי רק אז שונא אותו" אמרתי.
"אני שונא אותך ג'ונגקוק, לפחות היית מנסה לזרום איתי" יונגי אמר לי.
לפתע טאהיונג נכנס לחדר.
"חזרתי" הוא אמר בחיוך.
"בוא טאהיונג, תכיר את יונגי" אמרתי לטאהיונג בחיוך.
הוא נעמד לידי וברגע שהסתכל על יונגי החיוך שלו ירד.
"טאהיונג?" יונגי שאל.
טאהיונג הסתכל על יונגי, העיניים שלו נצצו מדמעות שהוא החזיק והוא ברח מהחדר.
"טאהיונג חכה!!" צעקתי לטאהיונג ורצתי אחריו.
נעצרתי לשנייה ליד הדלת והסתכלתי על יונגי.
"אנחנו נדבר אחר כך" אמרתי ליונגי והמשכתי לרוץ אחרי טאהיונג.
לא מצאתי אותו וניסיתי לחשוב איפה הוא, נזכרתי בספסל שהיינו בו לפני שנכנסנו לחדר של יונגי והלכתי לשם.
'ידעתי שהוא יהיה פה' חשבתי וחייכתי לעצמי.
נקודת מבט טאהיונג:
ברחתי מהחדר, לא יכולתי להישאר שם.
אני לא מאמין עליו, הוא אשכרה פה, הוא כל הזמן הזה היה פה.
אני חשבתי שהוא לא פה, לא ידעתי שהוא בעיר הזאת, חשבתי שהוא עזב אותי, לא ידעתי שהוא חזר, הוא אפילו לא חיפש אותי.
ישבתי על אותו ספסל שהייתי בו עם ג'ונגקוק לפני, שמתי את ידי על הפנים שלי ובכיתי.
"טאהיונג?" שמעתי קול מוכר.
לאט לאט הרמתי את הראש שלי וראיתי את ג'ונגקוק.
'אוף, לא חשבתי על זה עד הסוף, הייתי צריך לדעת שזה המקום הראשון שג'ונגקוק יחפש אותי' חשבתי והחזרתי את הראש שלי בין הידיים.
"ג'ונגקוק, בבקשה תלך מפה, אני רוצה להיות לבד" אמרתי לו.
"אני ממש לא משאיר אותך לבד" הוא אמר.
"כמו שאתה היית איתי, אני עכשיו אהיה איתך" הוסיף, שמעתי את החיוך בקולו.
חייכתי.
'איזה חמוד, אני מבין למה יש לי רגשות אליו' חשבתי.
"אתה מחייך?" הוא שאל.
أنت تقرأ
הצלת את חיי
قصص الهواة[הושלם] ג'ונגקוק בחור בן 27 שיש לו חֶבְרָה בינלאומית מאוד מפורסמת שֶׁיָרַשׁ מאביו בגיל 23 לאחר מותו. שנתיים לאחר שקיבל את החֶבְרָה אימו נפטרה ממחלת הסרטן. הייתה לו בת זוג בשנתיים האלה ויום לאחר שאימו נפטרה היא נפרדה ממנו, מאז חייו השתנו. הוא הפך לסג...
