הגענו לאחוזת דה-ביל, אמל דפקה בדלת,כרלוס פתח את הדלת ומיד סגר אותה בחזרה ואז צעק "עופי מכאן מאל, לא גרמת מספיק בעיות אתמול?"
איווי: תפתח כרלוס, זה בסדר הם באו בקשר למכונה שלך.
כרלוס: סיפרת להם? זה בדיוק בה שאמרתי לך לא לעסות.
איווי: תפתח כרלוס, הבאתי לך כרית.
כרלוס פתח את הדלת ונתן למאל ג'יי ואיווי להכנס (האמת שהבנתי אותו, הלוואי שאני הייתי יכולה לישון על משהו יותר נוח מפיסת בד שאני אף פעם לא יכולה לדעת אם יש מתחתיה מסמר חלוד).
בכל מקרה אני לא יכלתי להכנס דרך הדלת בצורה נורמאלי ככה שהם לא ייראו אותי אז נכנסתי דרך החלון ככה שפספסתי את ההתחלה של השיחה ושמעתי רק שכרלוס הציע למאל וג'יי לבוא לראות את החור בתיקרת בית העץ שלו בתור הוככה למשהו. שוב יצעתי אחריהם דרך החלון.
בית העץ של כרלוס היה קטן מדי בשביל שאני אוכל להכנס בלי שמאל, ג'יי, איווי וכרלוס יוכלו לראות אותי אז אני ישבתי על אחד הענפים של העץ וגם יכולתי לראות דרך חור שהיה בקיר בית העץ.
באמת היה חור בגג, חור קטן ועגול בדיוק עם סימני חריכה מסביב.
על השולחן שהיה ליד החור שדרכו הסתכלתי פנימה היתה מונחת קופסה קטנה ומוזרה עם ענטנה וכמה כפתורים שמדי פעם ציפצפה, "מה זה הציפצופים האלא" שאלה מאל, כרלוס בא לכיוון השולחן כדי לקחת את המכונה, התכוונתי לזוז הצידה כדי שכרלוס לא יראה את העין שלי מציצה דרך הסדק אבל עשיתי את זה בתנועה חדה מדי ונפלתי מהעץ.
כיבלתי מכה חזקה מאוד בגב ואיבדתי תחושה לכמה שניות, אבל כשכמתי הייתי שלמה לגמרי חוץ מחטך עמוק ועבה בגב.
האמת ששמחתי שהתחושה חזרה אלי אז כי מאל, ג'יי, איווי וכרלוס בדיוק ירדו מבית העץ והייתי צריחה שוב להתחבא.
מאל ג'יי איווי וכרלוס נכנסו לבית של כרלוס. ואני כמו כודם נכנסתי דרך החלון כדי שהם לא ייראו אותי ופספסתי את החלק הראשון של השיחה. שמעתי רק שכרלוס אמר שהוא לא יכול ללכת לפני שיסים את העבודה.
מאל, ג'יי ואיווי עזרו לכרלוס בעבודות שלו. אויותר נכון ג'יי ואיווי עזרו, מאל ישבה והסתכלה עליהם.
זה לקח די הרבה זמן ככה שהיה לי זמן כדי לנוח ולהיתעושש מהמכה ומהפצע.כל כך נהנתי לראות אותם עובדים, אחרי שכל החיים שלי עבדתי ולא כיבלתי כלום בתמורה הרגשתי ממש טוב לדעת שיש בעולם אוד מישהו כמוני.
כשג'יי איווי וכרלוס סימו את העבודה מאל צנחה על הספה והסבירה כמה עייף אותה להסתכל עליהם עובדים.
אני באופן אישי החזקתי את עצמי חזק שלא ללכת לשם ולהסביר למאל בדיוק מה אני חושבת על אנשים כמוהה שאף פעם לא היתאמצו כדי לכבל את מה שהם רוצים.
בדיוק אז נשמעה צפירה של מכונית מבחוץ.
כרלוס: אוי לא, אמא שלי חזרה מוקדם.
כרואלה: בוא לפא חמוד שלי.
איווי: "חמוד שלי"? לא נשמע כזה נורא.
כרואלה: הבובי שלי צריך מקלחת.
ג'יי: כבר מפא היא יודעת שאתה מלוכלך?
כרלוס: היא מדברת על המכונית שלה.
התחלתי לחשוב שלא נצא משם בחיים.
מאל ג'יי איווי וכרלוס יצאו ואני כמו כודם יצאתי דרך החלון ופספסתי את החלק הראשון של השוחה.
אבל הפעם נראה שלא פספסתי הרבא, כשהגעתי מאל ג'יי איווי וכרלוס ניקו את המכונית של כרואלה.
את זה הם סימו די מהר והלכו משם.
אני פשות המשכתי ללכת אחריהם.
YOU ARE READING
ביתם של הים והצל - פנפיק היורשים
Fanfictionאי פעם תהיתם איך אומה הרגישה? מי היו מסביבה כל חיה? מה הפך אותה למי שהיא? טוב, זו ההזדמנות שלכם לגלות. (כולל ספויילרים לספר , לחלק מהסדרה, ולשני הסרטים)
