פרק 9 - שובה של הנסיכה

97 5 1
                                    

הייתי בת בערך 16, קמתי בבוקר, ירדתי מעליית הגג של אמא שלי וראיתי שהשרשרת שלה לא נמצאת עליה (זה לא היה כזה מוזר, הנחתי שמישהו גנב אותה. אבל אם זה נכון זה אומר שאני יכולה לגנוב את השרשרת הקסומה בחזרה בהנחה שזה מישהו שאני פחות פוחדת מימנו מאשר מאמא שלי)התחלתי ללכת לבית הספר, בדרך נפגשתי עם סקרלט וכמו תמיד,התחילה ביננו שיחה.

סקרלט: הי אומה, שמעת את החדשות?
אני: זה אי העבודים! אף פעם לא קורא כאן שום דבר אלה אם עומדים לפתוח את הכיפה הקסומה!
סקרלט: טוב לא בדיוק פותחים את הכיפה הקסומה, אבל זה בהחלט משהו חדש.
אני: נו מה זה?
סקרלט: יש תלמידה חדשה!
אני: איך זה יכול להיות? כל תלמידי שנה ראשונה כבר הגיעו השנה.
סקרלט: לא הבנת, היא בגיל שלנו.
אני: ואת חושבת שזה גורם לי להיות פחות מבולבלת?
סקרלט: זה לא הכל, אומרים שהיא נסיכה!
אני: נסיכה? מה אנכנו באורדון?
סקרלט: כשחושבים על זה... שתינו נסיכות.
אני: מה?
סקרלט: תחשבי על זה שניה, את הבת של אורסולה שהיא אחותו של המלך טריטון ואמא שלך גם היתה מלכה בעצמה כמה דקות לפני שהיא מתה. ואותו דבר עם אבא שלי.

דממה מביכה...

אני: בואי נחזור לנושא הקודם...
סקרלט: רעיון טוב.
אני: בואי נעקןב אחרי הנסוכה הזאת, נרא מי זאת.

הלכנו ביחד לבית הספר וראינו את הנסיכה הזאת במסדרון אבל בשלב הזה הנסיכה לא היה מה שמשך לי את המבט.
מאל וג'יי (הבן של ג'אפר) ישבו על הריצפה והיתחרו מי גנב דברים יותר שווים ובין הדברים שמאל גנבה ראיתי את שרשרת הכונכיה הקסומה של אמא שלי! הסתקלתי על השרשרת עד שסקרלט העירה אותי.

סקרלט: כדור הארץ לאומה. אנכנו מנסות לעקוב אחרי הנסיכה הזאת זוכרת?
אני: מ... מה?
סקרלט: אומה את בסדר? על מה הסלכלת שם?
אני: לא משנה.
סקרלט: בבקשה, אני אף פעם לא שמרתי ממך סודות.
אני: מאל גנבה את השרשרת הקסומה של אמא שלי.
סקרלט: נו אז מה? על תגידי לי שאת רוצה לגנוב אותה בחזרה.
אני: כן, זה בדיוק מה שתכננתי.
סקרלט: למה את בכלל רוצה לגנוב את השרשרת? זה לא שאת יכולה להשתמש בה באי הזה.
אני: אני לא יודעת, משהו אומר לי שאני צריכה לעשות את זה.

סקרלט נתנה לי סטירה..

סקרלט: תיזהרי, לנבל אסור להקשיב ללב שלו!
אני: הקשבתי ללב שלי כשבחרתי להיות פיראטית, וזה לא שאני עומדת לעשות משהו מטורף, רק לגנוב כמו שעושים בכל האי.
סקרלט: דבר ראשון- אם היית שואלת אותי בקשר ללהיות פיראטית הייתי אומרת לך שזה רעיון גרוע ושעדיף ללכת לפי מה שהגורל מכתיב לך. דבר שני- את באמת חושבת ששבה לך להתעשק עם מאל בשביל זה?
אני: אני אגנוב את זה בלילה, היא לא תשים לב.
סקרלט: תעשי מה שבא לך. אם תמותי בייסורים זאת לא הבעיה שלי.

שתינו נפרדנו והלכנו כל החת לשיעור שלה, ובמקרה הייתי ביחד עם הנסיכה בשיעור הזה.(שיעור שיקויים תיאורטי).
ישבתי יחסית קרוב לנסיכה. הסתכלתי על השם שהיה כתוב על הדברים שלה "איווי" ואז חשבתי: רגע, זה לא השם של הילדה שביום ההולדת שלה פגשתי את סקרלט והאנה ומאז לא ראיתי אותה? הילדה הזאת גם הייתה הבת של המלכה הרעה שזה מסביר איך היא נסיכה.

(המשך היום היה ממש מוזר.) כשאני האני וסקרלט דיברנו בהפסקה, כרלוס (הבן של כרואלה לה-ביל) הסתובב ושלך איומים (כן איומים) לבוא למסיבה של מאל בבית שלו.

האנה: למה שמאל תארגן מסיבה?
סקרלט: כן, מאל לא אמורה להיות זאת ששונאת מסיבות?
האנה: אולי יש לה תוכנית מרושעת לבצע שם...
אני: אולי היא רוצה לנקום בתלמידה החדשה...
האנה: על מה יש לה לנקום בה?

סיפרתי להם אץ כל מה שהבנתי על איווי בשיעור.

סקרלט: את באמת חושבת שזאת היא?
אני: ברור שזאת היא. מאז יום ההולדת שלה היא נעלמה שזה מסביר למה אף אחד לא מכיר אותה, והיא הבת של המלכה הרעה שזה מסביר איך היא נסיכה.
האנה: אז מאל בטח עומדת לעשות מסיבה ממש גדולה ולא להזמין את איווי כמו שאיווי עשתה לה.
סקרלט: לא יכול להיות, ראיתי את מאל אומרת בעצמה לאיווי שהיא מוזמנת.
האנה: אז היא בטח ממש תתעלל בה במסיבה.
סקרלט: אז נלך למסיבה לדעתכם?
אני נראה לי שכן, ככה אני אוכל להתקרב אל מאל ואולי אני אצליח לגנוב את השרשרת הקסומה.
האנה: אני חושבת שאני אלך פשוט בשביל המסיבה, היה כל כך משעמם בעשר שנים האחרונות סוף סוף יהיה קצת רעש באי הזה!
סקרלט: נו טו אם אתם באות אז גם אני באה, אולי גם נתעלל בכמה תלמידי שנה ראשונה על הדרך.

במסיבה בערב בעקרון ניסיתי לישמור עם קשר עין עם מאל אבל זה היה ממש קשה, עבר כל כך הרבה זמן מאז יום ההולדת של איווי שכבר שכחתי איך זה מסיבה. אני סקרלט והאנה דיברנו די הרבה, לא נגענו באוכל, גילגלנו עיניים כשהפיראטים שלי רדפו אחרי הבנות של אנסתסיה ודריזלה תורמיין, התעללנו בתלמידי שנה ראשונה, ואפילו רקדנו קצת.

ביתם של הים והצל - פנפיק היורשיםМесто, где живут истории. Откройте их для себя