נקודת מבט- ג'ימין
אחרי שיצאתי מהחדר של טאה ויונגי סגרתי את הדלת והחלטתי להקשיב למה שהם עושים.
השארתי את הדלת מעט פתוחה כדי לראות את המתרחש.
שניהם היו מתחת לשמיכה ושמעתי את טאהיונג צוחק בקולי קולות עד שפתאום זה הפסיק.
ראשם הציץ קצת, והראש של טאהיונג היה מאוד מאוד קרוב לראשו של יונגי שזה היה נראה כאילו הם מתנשקים.....
אחרי כמה שניות השמיכה שהיתה עליהם נראתה כאילו היא בלון שניפחו אותה ואז השמיכה ירדה והשמיכה היתה על המיטה שטוחה כמו שטיח, כאילו טאהיונג ויונגי לא היו מתחתיה.
לא הבנתי איפה שניהם, לא ראיתי כל תזוזה מתחת לשמיכה או משהו.
אחרי דקה בסוף החלטתי להיכנס לחדר.
פתחתי את הדלת באיטיות והכל היה שקט, רק הדלת חרקה טיפה.
"שלום....?" אמרתי בלחש ונכנסתי באיטיות לחדר השקט.
לא היה שום קול שענה לי בחזרה, ונלחצי עוד יותר.
"טאהיונג..? יונגי..?" אמרתי בקול חזק יותר והתקדמתי למיטה.
שום קול ענה לי, לא טאהיונג ולא יונגי ענו לי.
נלחצתי עוד יותר.
הגעתי למיטה והושטתי את ידי אל השמיכה.
".....יש כאן...מישהו?" שאלתי.
שום קול לא ענה לי.
בסוף הרמתי את השמיכה והעפתי אותה על הרצפה.
טאהיונג ויונגי לא היו שם.
"טאהיונג???יונגי????" התחלתי ממש להילחץ באותו רגע ואז חיפשתי אותם בכל החדר ולא מצאתי.
הסתכלתי על המיטה שוב וראיתי אבקה על המיטה.
"זה.......נצנצים???" תהיתי לעצמי והעברתי את אצבעי על האבקה כדי לראות קרוב יותר.
"זה...נצנצים..." הבטתי במבט מוזר על הנצנצים ואז על המיטה ואז שוב על הנצנצים.
הזזתי את הכרית וראיתי ספר הכתוב עליו:
"ברוך הבא לאולדרים".
"אול...דרים? מה זה הספר הזה?" פתחתי את הספר והוא היה ריק, דיפדפתי עד שנגמר כל הספר והכל היה ריק.
לקחתי את הספר איתי ויצאתי מהחדר.
"איפה טאה ויונגי??? מה קורה פה???" בזמן שהלכתי תהיתי לעצמי ואז החלטתי שוב לפתוח את הספר.
כשפתחתי את הספר, העמוד הראשון פתאום התחלף מריק ושומם לבעל תוכן ותמונה.
קראתי את מה שהיה כתוב שם:
"ברוך הבא לאולדרים, ארץ כל החלומות שאי פעם היו."
הסתכלתי על התמונה וראיתי שלט שעליו היה כתוב את אותו התוכן, והיו לידו 2 אנשים.
2 האנשים היו מוכרים לי מאוד....
היבטתי קרוב כדי להסתכל ולראות מי אלה ולא ראו את פניהם.
העברתי לדף השני ושם היתה עוד תמונה ושם ראו את פניהם של האנשים.
הסתכלתי מקרוב על הדף ו......
אלה היו טאהיונג ויונגי.
כן כן!
טאהיונג ויונגי.
פשוט עמדתי במקום והייתי בשוק מוחלט, עד שראיתי צל מולי והרמתי את ראשי מהספר.
זה היה קוקי.
קוקי הסתכל עלי במבט מוזר ושאל "ג'ימינשי אתה....בסדר?"
לא ידעתי מה לענות לו באותו רגע.
פשוט הבטתי בו בעיניים פקוחות והייתי בשוק טוטאלי.
VOUS LISEZ
"שום דבר לא יפריד בנינו"- טאהגי bts
Fanfictionזה התחיל מיום שגרתי ואז נהפך לכמו חלום בלהות. מדוע זה קורה? האם נועדנו להיות ביחד? מה הטבעות קשורות? (יהיה חלקים סוטים טאהיונג- טופ יונגי-בוטום) תהנו!
