פרק 14

475 63 26
                                    

"תפסיק עם זה ג'ונגקוק! תפסיק!" צעק ג'ימין בכל כוחו, אך ג'ונגקוק עדיין התהלך בעצבנות בחדר, הלוך חזור עם בכי.

"אני עדיין לא מאמין שהוא הרביץ לך ככה" אמר ג'ימין והזיז את ראשו מצד לצד, "תודה שבאת לעזור לי מהמחסן ההוא" אמר ג'ונגקוק וחיבק את ג'ימין

"אני יודע שהוא חבר שלך ולמרות זאת האמנת לי.." הוסיף ג'ונגקוק וחיבק את ג'ימין "אותך אני מכיר מילדות אותו רק שנה אז ברור שאאמין לך" אמר ג'ימין והדיק את חיבוקו לג'ונגקוק.

***

"עשינו את זה!" צעקה סו-לי בהתרגשות "ישלך מזל שאני מטורף עלייך"

אמר נאמג'ון והתקרב אלייה הוא תפס בשערה לפתע, משליך אותה בחזקה על המיטה.

היא הביטה בו, מתנשפת בחזקה. הוא עלה על המיטה, תופס בפנייה לפתע.

הוא הביט בעינייה, ולפתע קרע בפראות את חולצתה, מנשק את כל גופה בתשוקה.

הוא העיף את החולצה הקרועה על הריצפה, ואז החל לנשק את צווארה בלהט,

עובר לאט לאט אל בטנה. היא הניחה את ידייה על המיטה, מסתחררת ומאבדת שליטה למגעו הלוהט והפראי.

"את זולה מידי" הוא אמר לפתע גורם לסו-לי להיבהל "אני לא מאמין שעשיתי את זה לחבר הכי טוב שלי ורק בגלל מה? רק בגלל שהוא התאהב בבחור מדהים"

אמר נאמג'ון וחבט בידו בקיר "אז מה אתה תספר לו?" היא צעקה עליו ותפסה את פניו "אתה הרבצת לילדה בת 10 אתה חושב שטאהיונג יעזוב אותך בשקט?"

היא אמרה ובעטה בפניו של נאמג'ון,

"את שטן!" הוא צעק והחזיק בשיערה "את צריכה למות!"

הוא צעק והפיל אותה למיטה "תעזוב אותי!" היא צעקה והתחילה לבכות נאמג'ון לקח את הואזה משולחנה ושבר אותה,

לאחר מכן לקח חתיכה אחת משם והחל לשרוט את גופה של סו-לי "את תשלמי על זה!" הוא צעק והמשיך,

סו-לי בכתה בכל כוחה דם ניטז מגופה ואיבדה את ההכרה "ככה את תלמידי לא להכות אנשים עם ואזה"

הוא אמר והלך ישר לטאהיונג "אני מצטער טאהיונג!" הוא אמר לאחר שפתח את דלת חדרו "מה?" שאל טאהיונג מופתע נאמג'ון סיפר לו הכל טאהיונג בעט בפרצופו של נאמג'ון

"מה קורה פה?!" צעקה אימו של טאהיונג "הוא פושע תזמינו את המשטרה!" אמר להם וישר הלך לבית דודתו שם מצא אותה על הריצפה מתה,

"אני מצטער" הוא אמר וחיבק אותה ולאחר מכן צלצל למשטרה,

"בתי מה קרה לך?!" צעקה אימה של סו-לי כשנכנסה לחדר סו-לי הייתה ללא הכרה וכל גופה מלא בדם אימה המבוהלת הזמינה את האמבולנס.

נקודת מבטו של טאהיונג

הגעתי לביתו של ג'ונגקוק וראיתי אותו עם ג'ימין "עוף מפה!" צעק ג'ימין וג'ונגקוק הביט בי בהלם רצתי לעברו וחיבקתי אותו

"אני מצטער" אמרתי לו בבכי "נימאס לי ממך פעם אתה מאמין לי ופעם לא תעזוב אותי כבר.." הוא אמר כיוונתי את ראשי לקיר והתחלתי לבעוט בו בחוזקה עד שירד דם,

"תעצור!" צעקו ג'ימין וג'ונגקוק "אז תיסלח לי?" שאלתי וכאב ראש תקף אותי "נאמג'ון הודה סיפר הכל רק עכשיו הבנתי כמה טיפש הייתי!"

צעקתי וחיבקתי אותו שוב "מה עם נאמג'ון וסו-לי?" הוא שאל בדאגה

"בסו-לי נאמג'ון פגע אחרי שהוא הודה אמרתי להוריי הכל והם מזמינים לו משטרה" עניתי עדיין לא מעכל את מה שקרה,

"ודודתך?" שאל לפתע ג'ונגקוק "הם הרגו אותה..." עניתי והתחלתי לבכות ג'ימין וג'ונגקוק חיבקו אותי חזק..

***

נאמג'ון נלקח למישטרה וסו-לי הייתה בדרכה לבית חולים,

~אחרי חודש~

הכל חזר להיות מושלם בין ג'ונגקוק וטאהיונג שניהם נשאירו יחד למרות הקשיים מא-רי גם היא בסדר היא חזרה לבית לצד אמא שלה היא כבר עזבה את העבודה רק כדי להיות עם בתה טאהיונג גאה בה,

סו-לי נלקחה לבית משוגעים ובנאמג'ון מטפלים במרכז לנוער בסיכון

"תענה כבר לטלפון!" צעק ג'ונגקוק לטאהיונג "לך לחכות לי ליד דוכן הגלידה אני בא עוד מעט" ענה לו טאהיונג בחיוך.

"הלו?" שאל טאהיונג אך אף אחד לא ענה צחוק לפתע נשמע זאת הייתה סו-לי.

"אני אוהבת אותך" היא אמרה וניתקה.

*אולי תהיה עונה שנייה, תודה לכולכם זה הסיפור הראשון שלי מקווה שאהבתם❤

🔱limitess/Vkook🔱Where stories live. Discover now