~נקודת מבטו של ג'ונגקוק~
אני הולך במסדרון בית הספר, מחזיק בספריי. כל מיני ילדים מתלחששים זה עם זה ונועצים בי מבטים, זה היה מוזר זה בחיים לא קרה לי
"הומו מסריח" שמעתי מישהו צעק את זה "מי אמר את זה?!" צעקתי והבטתי בכולם במבט מאיים,
"אני!" הנער הציג את עצמו והעפתי לו אגרוף גורם לאפו לדמם
"זה ילמד אותך לקח לפעם הבאה" אמרתי לו והלכתי מהר מחפש את טאהיונג הוא בטח סיפר את זה לכולם.
לפתע אני נתקע במישהו, "אווץ´.." אני נופל על הרצפה ומשפשף את ראשי בכאב.
"תסתכל לאן שאתה הו-" אני מרים את מבטי. זה היה טאהיונג.
"אני שונא אותך!" צעקתי עליו והוא הביט בי במבט מבולבל
"ג'ונגקוק.." הוא אמר.
"אתה זה שסיפרת לכולם נכון?" שאלתי
"סיפרתי מה?.." הוא שאל במבט תמים.
"אל תינסה לשקר בגללך כולם יודעים שאני הומו.." אמרתי בעצב,
הוא סובב אותי מיד לקיר והחזיק בחולצתי "אתה עד כדי כך חושב שאני מניאק?" הוא שאל
"אחרי מה שעשית אתמול לזוג הזה אתה יכול להיות מניאק.." אמרתי לא מצטער על מה שהוצאתי מפי,
הוא החזיק חזק בידי והוביל אותי לשירותים "אני לא סיפרתי כלום!" הוא צעק
"תפסיק כבר לשקר!" השבתי לו בצרחה,
יצאתי מהשירותים לפתע שמעתי שני נערים מדברים עליי
"איך ידעת שהוא הומו?"
"אתמול בקפיטרייה שמעתי את ג'ונגקוק אומר לטאהיונג שהוא הומו"
'אני לא מאמין סתם האשמתי את טאהיונג' חשבתי לעצמי ושוב רצתי לשירותים אך הוא לא היה שם.
"הנה ההומו שלנו" אמר ג'י סו ילד מהכיתה שלי "תעזוב אותי" אמרתי לאחר שהוא החזיק בידי אך הוא העיף לי מכה לבטן.
"רוצה למצוץ לי?" הוא שאל גורם לי להתעצבן זה היה כל כך משפיל,
קמתי במהירות ודחפתי אותו אך נכנסו עוד שלושה נערים הם המשיכו להחטיף לי בוקסים הרצפה התמלאה בדם,
הם גררו אותי מרגליי "תפסיקו"
אמרתי מנסה לפתוח את עיניי אך הם המשיכו והמשיכו "אני רואה שאת שובבה מזדיינת" אמר אחד מהם גורם לדמעות לזלוג מעיניי.
~נקודת מבטו של טאהיונג~
ישבתי על הספסל במסדרון "טאהיונג שמעת מה קרה?" שאל אותי נאמג'ון
"מה קרה?" שאלתי בהתעניינות "הרביצו להומו עכשיו הם ממשיכים מאחורי השער בחוץ"
קמתי ישר ורצתי לבחוץ הם כאלה אכזריים הרי אצלנו אין מורים ואין מצלמות אבטחה בשער האחורי,
רצתי לשם בעוד בלב אני מתפלל לא לראות את מה שדמיינתי שיהיה
"ג'ונגקוק!" צעקתי כשהבטתי בו על מדמם ושוכב על הרצפה השתגעתי לא ידעתי מה לעשות.
"בוא תעזור לנו להראות לו מה זה!" קרא לי ג'י סו התקדמתי לעברו העפתי לו בוקס לראש "אתה בן זונה" אמרתי לו הרמתי את ג'ונגקוק מהרצפה
"אתה בסדר?" לחשתי לו אך הוא לא ענה והמשכתי ללכת מתעלם ממבטי ההלם של הילדים.
"הייתי כל כך טיפש.. אני כל כך מצטער, טאהיונג" הוא אמר בבכי. שמחתי שהוא התעורר
"אני סולח לך" אמרתי וליטפתי את שיערו "לאן לקחת אותך?"
שאלתי כשיצאנו מהתיכון
"אל תיקח אותי לבית.." הוא אמר בעצב
"אז אין לך ברירה אתה בא אליי!" אמרתי.
"מה זה?!" שאלה אמי והניחה את ידה על ליבה.
"עוד פעם מה זה? זה חבר שנפגע ואני הבאתי אותו לכאן כדי לעזור לו" עניתי מנסה למהר את דבריי,
לקחתי אותו לחדר שלי "תודה לך.." אמר ג'ונגקוק מנסה לקום,
"אל תקום אני אטפל בשריטות" אמרתי בחיוך אמי נכנסה עם ערקה של עזרה ראשונה "תודה אמא" אמרתי לה והיא לא ענתה ויצאה מהחדר
"תתפשט" אמרתי בחיוך "אין מצב!" הוא אמר והניח את ידיו על החזה שלו הוא כל כך חמוד,
"אז תטפל בעצמך" אמרתי וסובבתי את גבי אליו "טוב נו!" הוא אמר וסובב אותי אליו גופו היה שרירי מעט ולבן עורו היה רך טיפלתי בו לאט.
"אח.." הוא אמר לפתע ועשיתי לו פו על החזה מה שגרם לשפתיי להיות קרובות לחזה שלו "זה מביך.." הוא אמר והפך לאדום
"אתה שובב" עניתי והפלתי אותו למיטה "אח.. אתה מכאיב לי" הוא אמר וישר קמתי וליטפתי את שיערו הרך.
YOU ARE READING
🔱limitess/Vkook🔱
Romance-הושלם- "מי שלא הכיר מעולם את האהבה לא ידע מעולם את הצער" הכל מתחיל בעונש שהמורה נתנה, קים טאהיונג הוא נער חסר משמעת, ילדותי שלא אכפת לו מהלימודים הוא לא מאמין בחתיכת נייר הזאת שנקראית תעודה. הוא בעצם לא מאמין שהיא זאת שתקבע את עתידו, הוא משקיע את כ...
