"תשיר לי!" ציוותי עליו "אתה באמת רוצה לשמוע?" הוא שאל וחייך הוא ממש התרגש "ברור" עניתי לו מסתקרן לשמוע איך הוא שר,
ישבתי מחכה מביט בעיניו היפות ולאחר מכן בשפתיו הרכות הוא הרים את השלט,
"מה אתה ילד?" שאלתי וצחקתי
"תדמיין שאני על הבמה וזה? זה מיקרופון" הוא הביט ישר אל תוך עיניי והחל לשיר.
אני בחיים לא שמעתי קול שכזה היה לו קול מיוחד באמת הרגשתי שהוא על במה ראיתי בעיניו,
כמה שהשירה עושה לו טוב"אני יודע שהאהבה הזאת שלנו תנצח את כל הקשיים" אלה היו המילים האחרונות של השיר,
אשר גרמו לי לרעוד מעט דמעות לפתע זלגו מעיניי בחיים לא התרגשתי ככה..
"אתה בטח מזועזע מהקול שלי הא?" הוא שאל בעצב
"טאהיונג.." אמרתי "מה?"
"זה היה כל כך מרגש אתה שר כמו מלאך!"
אמרתי ועטפתי אותו בין זרועותיי אני לא יודע עם זה היה מהיר מידי אבל לא אכפת לי,
אני כבר לא רוצה לשלוט בעצמי יותר שימח אותי שהוא עטף אותי יותר חזק.
הוא שוב הפיל אותי על במיטה ולחש לי
"אני רק שר כמו מלאך אבל אני יכול להיות שטן" ואז קרץ לי פניי הסמיקו
"ג'ונגקוק ישלך מישהו?" הוא שאל לפתע אני לא מאמין הוא מתעניין בי חשבתי לעצמי
"למה?" "סתם.." הוא ענה ולאחר מכן עברו כמה דקות של שקט הוא התקדם לעברי החזיק את פניי,
"למה אתה חמוד כל כך?"
"טוב.. טוב.. האיפור שלי מתאים לתסרוקת?"
שאלתי וצחקתי כל כך "אוי מטומטם אל תזכיר לי את סו-לי"
***
הלכנו אני וטאהיונג במסדרון צחקנו וכל כך שמחתי סו-לי המפחידה עשתה לי מבטים רצחניים,
כשראיתי את טאהיונג מחייך זה גרם לי להתעלם ממנה, כולם הביטו בנו שמענו קללות ברקע אך התעלמנו.
רציתי להחזיק את ידו של טאהיונג אך כשמישהו קרא לי הומו טאהיונג החזיק חזק בידי
"אני תמיד פה" הוא אמר גורם ללב שלי לרחב,
הרגשתי בגן עדן עד שהמורה למתמטיקה הרסה לנו
"טאהיונג תפסיק כבר לזלזל!" היא אמרה בכעס "ואת תפסיקי לעצבן!" הוא צעק עליה החזיק יותר חזק בידי..
הלכנו במהירות זה טאהיונג שאני אוהב חסר גבולות וטיפש והכי מושלם בעולם!
בסוף היום הלכתי לבד חיכיתי לטאהיונג שיסיים כבר ללמוד אוף הלוואי והיינו באותה כיתה כך היינו מסיימים באותו זמן מחשבות רצו במוחי עליו,
"הנה המגעיל זה!" צעקה סו-לי "הבטתי בה מבולבל מה לעזעזל היא רוצה 5 נערים התקדמו לעברי אחד מהם הפשיט אותי
"די!" צרחתי וניסיתי להיאבק דמעות זלגו מעיניי בלב שלי פעם בחוזקה העפתי להם סטירות וניסיתי להיאבק,
הם הורידו את מכנסיי אחד מהם החזיק בי מאחור וסו-לי צילמה לה הכל "טאהיונג!" צעקתי בכל כוחי מקווה שהוא יעזור לי אך אזה טיפש אני הוא בפנים,
לפתע כשניסיתי לפקוח את עיניי אחרי הבוקס שקיבלתי בבטן ראיתי אותו רץ לעברי חשבתי שזה חלום והמשכתי לבכות.
"את חתיכת מטורפת!" הוא צעק על סו-לי לקח את הטלפון שלה ועצר את הסרטון
"עופו מפה!" הוא צעק על הנערים,
אך הם לא הלכו "סו-לי אני נשבע לך שאם לא תגידי להם ללכת אני בחיים לא אדבר איתך!"
הוא צעק עליה והיא מיד העיפה אותם.
"אני מצטער שאני גורם לך לעזור לי תמיד.." אמרתי לו ולא הפסקתי לבכות
"ואני מצטער שבגללי אתה תמיד נכנס לצרות" הרמתי מהר את מכנסיי הרגשתי מעט מושפל
"מה את רוצה ממנו?" הוא שאל סו-לי
"כל הדייט שלנו דיברת על ההומו הזה כמה שהוא חמוד, כמה שאתה מרגיש שהוא יותר מסתם חבר בשבילך זה עצבן אותי!"
היא צרחה ודמעות זלגו מעינייה,
"לכי מפה!" צרח לה טאהיונג והיא הלכה בריצה
"דיברת אליי?" שאלתי אותו מופתע
'אני לא מאמין אולי הוא אוהב אותי?' שאלתי את עצמי.
הוא ליטף את פניי וניגב את דמעותיי בעדינות.
חיוך רחב עלה על פניי, "כיצד לא חשבתי על זה קודם לכן?" צחקקתי הוא על בטוח אוהב אותי,
"אני מטומטם" אמרתי
הוא הניח את אצבעתו על שפתיי. "אתה לא מטומטם, אתה חמוד, מקסים ומדהים"
אמר ועיניו היפות נצצו אליי,
מילותיו גרמו לליבי לרטוט ולהאיץ במהירות. הסמקתי והסטתי את מבטי הצידה.
הוא סובב את ראשי אליו בעדינות וקירב את פניו לפניי.
"איך ידעת שאני בצרה?" שאלתי "ידעתי שתחכה לי ליד חלון הכיתה שלי בדשא ואתה יודע מה? לא התעסקתי בלימודים כל שנייה הבטתי בחלון,
"למה?" שאלתי והאדמתי
"כי כשישבת התחלת לרקוד סתם ככה מדהים אותי שלא דפקת חשבון לאחרים שהסתכלו עליך, למה רקדת?" הוא שאל וצחק
"אמ.. מה זה משנה.." אמרתי ורציתי להרביץ לעצמי כמה מביך כל פעם שאני חושב על טאהיונג אני מתחיל לרקוד ולחייך ללא סיבה
הוא העביר את ידו בשיערי הפרוע.
צעדים איטיים נשמעו מרחוק והתקרבו אלינו,
"טאהיונג?!" זה היה האבא של טאהיונג "מה אתה עושה פה" שאל טאהיונג מופתע,
"יש לי פגישה עם המורים שלך על הבעיות שלך, מה זה אמור להביע נעלמו הבנות מהעולם?"
שאל אביו גורם לשנינו להביט בו בהלם "מה?" שאל טאהיונג
"אתה מחוץ לשיעור נוגע בשיערו ובשפתיו של נער אחר זה נראה לך שפוי החלטת להפוך לגיי?"
הוא שאל גורם לי להזיל כמה דמעות.
"אבא לך מפה!" צעק טאהיונג "לא.. בבקשה אל תצעק עליו.." אמרתי וברחתי משם.
ČTEŠ
🔱limitess/Vkook🔱
Romance-הושלם- "מי שלא הכיר מעולם את האהבה לא ידע מעולם את הצער" הכל מתחיל בעונש שהמורה נתנה, קים טאהיונג הוא נער חסר משמעת, ילדותי שלא אכפת לו מהלימודים הוא לא מאמין בחתיכת נייר הזאת שנקראית תעודה. הוא בעצם לא מאמין שהיא זאת שתקבע את עתידו, הוא משקיע את כ...
