פרק 15- תסמכי עליי

13.3K 692 101
                                    

הפרק מוקדש לאוראל ומיטל השוות! ♥

[ יום אחרי, יום ראשון ]

השעה חמש וחצי. בדיוק סיימתי להתארגן לקראת בואו של וינס והנסיעה שלנו אל הבר. יום העבודה היום בבית היתומים היה נחמד, הייתי שקועה בכל כך הרבה מחשבות. תהיתי לעצמי איך ישפיע עליי העבודה הזאת בבר מאחר וזה בשעות מאוחרות. וינס אמר לי שאני יכולה לעבוד גם בבוקר או בצהריים אבל אנחנו בבית יתומים אז זה בעיה.

אני לבושה בלבוש שהייתי שמה אם הייתי הולכת פשוט לבלות מאחר ואין לי מושג מה אני אמורה ללבוש. שמלה שחורה צמודה שמגיעה עד אמצע ירכיי, יש משולש חשוף בגבי והשמלה חסרת שרוולים, רק צווארון. מגף קצר, עקב עשרה סנטימטר בצבע שחור על רגליי. שערי החום עם הגוונים הבלונדיים פזור וגלי בעזרת בייביליס ואני מאופרת איפור קליל ולא כבד.

אכלתי משהו למקרה ולא אוכל שם כלום ובדיוק כשסיימתי לאכול וינס הגיע. אימא התחילה לחטט ולהעיר שאני יוצאת יותר מידי ושזה לא מתאים לי. בזמן שהיא מדברת הרבה על כמות הפעמים שאני יוצאת בלילה וחוזרת מאוחר אני חושבת על דירות שאולי כדאי שאחפש.

אולי לגור עם ההורים כבר לא בא בחשבון. אני צריכה את הפרטיות שלי ואני לא צריכה שההורים שלי יידעו תמיד איפה אני, מה שאימא שלי רוצה לדעת מאחר ואני עדיין גרה בבית והיא רואה אותי יוצאת כל הזמן. נפרדתי ממנה ואז יצאתי החוצה אל וינס.

הוא חיכה לי ברכב שלו כשנכנסתי אני זו שנישקה אותו בלחי הפעם. הוא חייך אליי ואני אליו. חגרתי חגורה והוא החמיא לי שוב כמו אתמול שאני נראית טוב. החמאתי לו בחזרה. הוא לבוש במכנס מחויט בצבע כחול כהה עם חגורה חומה ועם חולצה מכופתרת לבנה שאותה הכניס למכנסיו וקיפל עד למרפק. שני כפתורים של החולצה פתוחים וחושפים את החזה שלו.

וינס נראה ממש טוב בעיניי. מאז שאני מכירה אותו אני חושבת ככה.

אם כבר מדברים על וינס שנראה טוב... בק דיבר איתי אתמול בערב בטלפון אבל לא היה יכול להיפגש איתי או לדבר איתי הרבה כי עבד בקזינו. דיברנו חמש דקות בלחץ עד שהיו צריכים אותו במקום אחר. היום הוא לא שלח הודעה או התקשר. מעניין אם אראה אותו בבר היום.

מעניין אם הוא יודע שאני הולכת לעבוד בבר... בדיוק כשהתכוונתי לשאול את וינס את השאלה הטלפון שלי צלצל. קלואי התקשרה אליי. כשעניתי היא דיברה איתי קצת, לא אמרתי לה לאן אני נוסעת ועם מי כשהיא שאלה אותי איפה אני אמרתי לה שאני בבית וראיתי מהזווית של העין שוינס שלח לי מבט חטוף.

כשסיימתי את השיחה הוא שאל למה לא אמרתי לה. "אני לא רוצה עדיין לספר על העבודה הזאת." עניתי לו. "במיוחד כשעוד לא התחלתי אותה ואני לא בטוחה אם אשאר."

"למה שלא תישארי?" שאל.

משכתי בכתפיי. "תן לי לראות קודם מה קורה."

CASINOWhere stories live. Discover now