פרק 10- הוא השיג

12.8K 680 181
                                    

[ יום אחרי, יום שלישי ]

היום מחזירים את החוב. יצאתי מוקדם הבוקר לעבודה ככה שלא יצא לי לראות את אבא שלי הבוקר. אני מקווה שאראה אותו עוד כמה דקות כשאגיע הביתה. השעה שלוש וחצי בצהריים. לא רציתי לצאת עם החברים שלי לאכול משהו, החלטתי לנסוע ישר הביתה ולהכין את עצמי לקראת הערב.

אין מצב שלא אבוא עם אבא שלי להחזיר את החוב שלו. אני רוצה להיות שם כשאבא שלי ימסור לבק את הכסף ולחייך לו חיוך ענקי עם אצבע שלישית. אולי בלי האצבע בגלל שאבא שלי יהיה שם. החניתי את הרכב שלי במהירות ודוממתי מנוע.

נכנסתי אל הבית. אימא שלי הייתה ואבא עדיין לא. היא הכינה צהריים, ישבתי ואכלתי איתה. "את נראית נרגשת." היא העירה בחיוך. "קרה משהו טוב היום?"

"עוד לא." עניתי בחיוך. "אבל יקרה."

"מה?" היא שאלה ואני משכתי בכתפיי. כאילו אני לא יודעת מה אבל פשוט מצפה. הו אני בהחלט מצפה. מצפה לערב. מעניין אם בק בכלל חושב על זה. מעניין מה הוא בכלל עושה כל יום. בינתיים בכל הפעמים האלה שראיתי אותו הוא לא עשה הרבה. אולי המאבטחים עושים הכל בשבילו.

וינס יודע שהיום זה יום החזרת החוב. לא אמרתי לו שאני הולכת עם אבא שלי כי אני יודעת כמה הוא רוצה שאתרחק מזה ואז אני אריב איתו שוב או פשוט אתווכח. אני לא רוצה לכעוס ואני לא רוצה שהוא יכעס. אין שום טעם לשטויות האלה.

סיימתי לאכול ואחרי שעזרתי לאימא לנקות ולסדר קצת את הבית השעה עכשיו שש בערב. אבא לפני כמה דקות נכנס אל הבית. אני ישבתי בסלון ונחתי קצת אחרי הניקיונות עם כוס קולה ביד, צופה בטלוויזיה. הוא אמר לנו שלום לפני שעלה למעלה אל החדר שלו ושל אימא.

כשהוא ירד חזרה למטה ואחרי שבדקתי שאימא לא בסביבה קמתי אליו. "אתה זוכר שאנחנו נוסעים היום. נצא עוד שעתיים וחצי." אמרתי לו.

הוא הביט בי ואז מתח את שפתיו לקו ישר בעוד שיצר קמט במצחו. "אני כל כך מצטער אווה אבל אני לא יכול לבוא. עזבי את זה שאני לא מסוגל לעמוד מולו אחרי מה שאיים עליי, אני שכחתי שיש לי דברים חשובים לעשות. קבעתי פגישות שיכולות לקדם אותי בעבודה ואם את תוכלי ללכת בלעדיי ולעזור לי זה יהיה... ואו... אני כל כך אודה לך."

עמדתי מולו קפואה. זה מרגיש לי כאילו בכלל לא אכפת לו! נשמתי עמוק. אני אתעלם. אם זה בשביל העבודה שלו, אם הפגישות האלה יקדמו אותו... אני מוכנה ללכת לבד. "אין בעיה אבא. אני אלך לבד." חייכתי אליו חיוך מזויף. הוא חייך חיוך גדול ותקף אותי בחיבוק.

"תודה. את הבת הכי טובה שהייתי יכול לבקש." הוא אמר.

"אני הבת היחידה שלך." גיחכתי. הוא צחק ונישק את מצחי. "את מצילה אותי. אין לך מושג כמה אני מודה לך. אני מצטער שאת הולכת לבד אבל אני סומך עלייך שתסתדרי."

CASINOWhere stories live. Discover now