ברברוסה ובודיקה: רצח שנוי למחלוקת

פרק שלישי: מנורות ירקרקות

מרים וקינגסלי עמדו ברחוב, מולם בניין כחלחל בגובה שלוש קומות ועליו רשום "תחנת משטרה". הדלתות הגדולות נפתחו ורעש אדיר הופיעה מאחוריהן, אנשים מדברים במכשירי הטלפון שלהם, שוטרים מדברים אחד עם השני באופן רועש, מעין שיחת נימוס.

"אתה בטוח שאתה יודע מה אתה עושה?" שאלה מרים. קינגסלי הסתכל סביב, הוא החל לעלות במדרגות שהיו מימין לדלת. בקצה המדרגות הייתה הקומה השנייה, שולחנות חומים עם מנורות אישיות בצבע ירקרק שהאירו את המסמכים שהיו על השולחנות. לצד כול זה עמדה דלת ועליה מוטבע בכיתוב צהוב "מפקד תחנה". קינגסלי דחף את הדלת פנימה בלי דפיקה להתראה.

"מה עכשיו?" שאל האיש בכיסא.

"שלום וויליאם." אמר קינגסלי עם מבט ריק על פניו. על השולחן מולו היו המון ניירות ולצדיהם הונך שלט קטן ובו כתוב "וויליאם בייקרס, מנהל תחנה".

"מונרו?, מה הפרצוף החובבן שלך עושה פה?"

"אני צריך מידע"

"כול עוד זה בגבול ההיגיון, אל תיסחף ילד" הפה של וויליאם נפתח ופצח בצחוק חנוק, הוא החל להשתעל, עיניו העייפות נסגרו בכאב בעוד הוא מכבה את הסיגריה שלו במאפרה.

"אני צריך מידע לגבי המוות של דזמונד ברייקלי." אמר קינגסלי כשמבטו היה קר כמבט של איש מת.

"אתה חוקר את התיק המפגר הזה? הוא ניסה לאנוס אותה." הוא הוציא עוד סיגריה מהחפיסה הבלויה והדליק את הקצה. ריח של טבק מילא שוב את האוויר.

"האישה הזאת, איפה היא גרה?" וויליאם הביט במרים במבט חושד.

"חמודה, תצאי בבקשה לרגע מהחדר."

"היא השותפה שלי, איפה האישה הזאת גרה?" מרים הופתעה מהגנתו של קינגסלי אך נשארה גם היא קרת מראה. אנחה יצאה מפיו של וויליאם.

"רק חובבנים עובדים איתי היום" הוא נשף את העשן מהריאות שלו כלפי מעלה, העשן נעלם בחשכת החדר ברגע שיצאה מהאור של המנורה הירקרקה שהייתה על השולחן. הוא החל לרשום על דף קטן בעט. "יש פה את שם הרחוב ומספר הדירה, בבקשה אל תעשה צרות." קינגסלי לקח את הפתק, פתח את הדלת ויצא עם מרים.

מחוץ לתחנת המשטרה תפס קינגסלי את מרים בכתף.

"הקצה חוט הזה יכול להוביל אותנו לצדק, אנחנו יכולים למצוא את הסיבה שדזמונד מת." מרים הביטה בו במבט בטוח. היא הנהנה בראשה. קינגסלי הידק את אחיזתו בכתפה וחייך.

"קדימה, יש לנו עבודה לעשות."