"זה לא יכול להיות! אתה יודע מי אני?! איך אתה לא יכול לתקן את זה?!" קול כועס הסתנן דרך אוזני אל מחשבותיי ומשך אותי משינתי.
"אדוני, אני מצטער, זה לא תלוי בי, מפציעה כזו קשה תקופת החלמה היא ארוכה מאו," קול שקט יותר עלה מהמסדרון.
"אתה תתקן את זה! לא אכפת לי כמה זה יעלה אחרת אני אקבור אותך ואת כל הבית חולים הזה אתה שומע אותי?! אני אקבור אותכם!" עיניי התרוצצו למקור הקול ומחוץ לחדר עמד אבא של אדיר, צווארו אדום והוא צורח בעצבים על הרופא שנראה די מסכן וחסר אונים. אשתו עמדה בצד וכיסתה על פניה בידיה.
מה קרה?
הזזתי את הראש שלי כדי לראות את אדיר לידי על המיטה, אבל הוא לא היה שם.
הסתכלתי לצד השני ורוני ישבה בצד האפלולי יותר של החדר ועצמה את עיני.
"רוני, מה קרה?" הזדקפתי במיטה וגררתי את הרגל הפצועה שלי כדי להתיישב זקופה.
היא הרימה את פניה ופתחה את העיניים הרטובות.
"אבא שלי רב עם הרופא." היא גיחכה גיחוך נטול הומור.
"על מה?"
"אדיר. הרופא אמר שהוא לא יכול לשחות עד שהוא ישתקם לגמרי. שזה בערך שנה במקרה הטוב. אז אבא כועס, כי אדיר לא יכול לשחות. ואם אדיר לא ישחה הוא לא יהיה מושלם. ואף ילד של רוני יפרח לא יכול להיות לא מושלם." הפנים שלה היו כל כך נטולות רגש שזה היה עצוב.
זאת ילדה שהייתה צריכה לחיות כל חייה כ'מושלמת'. לעולם לא לעשות טעויות, או לנסות דברים חדשים מחשש לכישלון. תמיד לדאוג, תמיד להתאמץ, תמיד לרצות. ליבי יצא אליה. הרבה אנשים חושבים שלאנשים שיש להם כסף ומשפחה ואוכל על השולחן הם נטולי בעיות וקשיים. הילדה העצובה שיושבת מולי יכולה להוכיח להם אחרת.
"אני מצטערת." הרגשתי עצובה בשבילה. הלב שלי התכווץ כשראיתי דמעה זולגת על הפנים הקפואות שלה.
"זה בסדר. זה לא אשמתך שההורים שלי מעוותים." היא קמה מהכיסא וצעדה במהירות החוצה.
הלוואי והייתי יכולה ללכת אחריה. לא יכולה לסבול את המחשבה שהיא סובלת.
אבא שלה אפילו לא העיך עליה מבט כשהיא רצה במסדרון. הוא היה עסוק בלצעור עכשיו לא על רופא אחד, אלא על שני רופאים. שני רופאים והוא עומד באמצע המסדרון וצורח עליהם.
לא היה לי מה לעשות חוץ מלשבת ולחכות בגלל הרגל המטומטמת הזאת. אני רוצה ללכת שוב! איפה אדיר? מה הוא חושב עכשיו? הוא בוכה? מה אם הוא בוכה ואני לא שם בשבילו?
בדיוק באותו הרגע אחות גלגלה אותו על כיסא גלגלים לתוך החדר.
הוא לא היישיר אליי מבט אפילו.
YOU ARE READING
תמיד היה אותך
Romanceלוטם אשרת בטוחה שעולמה התpurr מתחת לרגליה כשאמה מתה. היא נשארת עם אבא שלא ממש מתפקד, אח גדול שהוא כל עולמה עכשיו, ולב שבור. היא מדחיקה כל רגש אפשרי ונסגרת בפני כולם, עד שהוא הגיע.
