אני מרימה את מבטי ומגלה את המלצרית, אבן בגודל בניין נוחתת מהלב שלי ישר לצלחת.
׳טעים לכם?׳ היא שואלת, אני מביטה בה בהלם מאיך שדופק לי הלב ולבסוף כשאני רואה את הגבה המורמת שלה אני מהנהנת.
׳בתאבון לכם׳ היא אומרת והולכת מן המקום, אביגדור מרים את פניו אליי.
׳בת זונה הבהילה אותי׳ הוא אמר. ׳חסר לך אם הוא שומע את המילה הזאת עכשיו ולומד ממך!׳ אני אומרת מתכוונת ללידורי, זה משפט שאני תמיד אומרת לג׳ק כשהוא מקלל ליד לידורי.
הסתובבתי לבדוק אם החברים של ג׳ק הלכו, הם לא היו בסביבה. די התבאסתי כשהבנתי שזאת הייתה המלצרית ולא ג׳ק או אחד מהחברים שלו שגילו אותי.
ביציאה מהמסעדה אני מדמיינת לעצמי מה יהיה אם פארקר יופיע פתאום אך אני קוטעת את מחשבתי כשאני נתקלת באישה שמשליכה לכיווני צרור של קללות.
אני חובשת את הכובע שאביגדור קנה לי הרגע ואנחנו יוצאים מהקניון.
אנחנו נכנסים לרכב וכל הנסיעה שותקים, אולי כי אין על מה לדבר ואולי משום הפחד לדבר...הפחד שאחד מאיתנו ישנה את דעתו מהפחד.
׳למה ברחת יחד איתי?׳ אני מוציאה מפי לאחר בהייה ממושכת בכביש ושתיקה, הוא מביט בי ואז בכביש.
הוא מביט בלידור ואז בי ׳כי אכפת לי ממך וממנו׳ הוא אומר מתכוון אל לידורי.
׳למה שיהיה לך אכפת?׳ אני שואלת וזה נשמע כמו התחצפות לכן אני אומרת ׳סליחה׳ ומשפילה את ראשי.
׳זה בסדר וזה כי..-׳ הוא מביט בי ואז מתרכז בכביש ׳אני חושב שאני אוהב אותך׳ הוא מטיל את הפצצה.
אני מסתכלת עליו בשום מבט שמסגיר שאני מבוהלת כדי לא להביך אותו.
אני בולעת את רוקי ומרימה את ידי, הוא מביט באצבע שנוטלת את הטבעת ומבין את כוונתי.
הוא עוצר את הרכב בשולי הכביש. ׳הוא לא יהיה בחיים שלך יותר לא?׳ הוא שואל ׳הרי למה ברחת?׳.
אני מביטה בחלון שלי וחושבת, למה באמת ברחתי?
׳אני לא טובה בקבלת בשורות רעות, פחדתי שיקרה לי משהו׳ אני מביטה בו ׳פחדתי שאני אעשה לעצמי משהו שיפגע בו׳ אני מצביעה על לידורי עם ידי הימנית.
׳פחדתי שבעלי יקום ולא יזהה את אישתו ויותר גרוע את הבן שלו, בשר מבשרו׳ אני אומרת ׳אני פשוט פחדתי׳.
׳אבל עכשיו אני לא׳ אני אומרת ומשפילה מבט, אני מרגישה את מבטו עליי.
׳את לא טסה!׳ הוא אומר, אני מביטה בו בשוק. ׳אתה לא מחליט עליי!׳ אני אומרת.
׳אין לך כסף בבנק כרגע׳ הוא אומר, אני מביטה בו ולא מאמינה שזה מה שעשה.
׳אתה רוקנת את כל הכספים שלי?׳ אני שואלת מרימה גבה.
׳לא אני׳ הוא אומר ׳ג׳ק׳ אני מתמלאת צמרמורות למשמע אוזניי.
׳מה מתי?׳ אני שואלת, בעלי הספיק לשנוא אותי?
׳אתמול בערב הוא רוקן את כל הכספים מהחשבון שלך, חשבתי לספר לך אבל פחדתי מהתגובה׳ הוא אומר.
אני עוצרת את עצמי מלקלל. ׳אני לא מאמינה עליו!׳ אני אומרת.
׳כנראה שהוא חרא אחרי הכול׳ הוא אומר כשאני מביטה בו, הוא מביט בשפתיים שלי.
YOU ARE READING
הבובה שלו
Romanceליאן היא יפהייפיה כל הבנים נופלים לרגליה היא באה ממשפחה מצליחה רק שהיא לא יודעת שאביה הוא אחד העבריינים ה-מבוקשים במדינה , יש לה פצע שהשאיר חבר לשעבר שלה .. כשהיא תפגוש את החוטף שלה היא תשנא אותו וכמה שהיא תנסה להראות קשוחה אליו בפנים היא מרגישה משה...
