אונרי
"עכשיו מה שאני עמוד לומר לכם, נשאר בסוד. את לא מספרת לאף אחד מהעובדים. אתה לא מספר לאף אחד מהחולים שנמצאים פה. ואפילו לא להוסוק. האם אני מובן?" ג'ין הרים גבה ונתן לי מבט קודר, רציני. הינהנתי בזמן שיונגי מילמל דברים לא מובנים.
"באמת שלא אכפת לי שאתם ביחד. אני לא מסוג האנשים שהורסים אושר של אחרים. אני יוצר אושר. אני בחרתי בעבודה הזאת בגלל שאני רוצה לראות אנשים מאושרים.
אם הייתי 'מחרב' את מערכת היחסים שלכם, אתם יודעים עד כמה רע הייתי מרגיש? זה לא אני. זה לא מי שאני. תמשיכו להיות ביחד, אבל בסתר. אל תספרו לאף אחד. אחרת הרשויות יבואו אליי. האם הבנתם?" הוא הסביר. הלסת שלי נשמטה מטה מהפתעה.
"אתה... מה?" צעקתי.
"תשתקי, אונרי. את תמיד חייבת להיות כזאת רועשת?" יונגי צחקק ואני חייכתי.
"סליחה. אתה עוד לא יודע מתי אני באמת רועשת." פלטתי, מהרתי לכסות את הפה שלי. "אוי, אני לא התכוונתי להגיד את זה."
הרחבתי את עיניי כשראיתי את הבעת הפנים של ג'ין. אם להיות כנים, הוא היה נראה גמור.
שלושתינו ישבנו בדממה, מחכים שאחד יתחיל לדבר.
"טוב, זה מביך." ג'ין אמר.
"זה מביך רק אם אתה עושה את זה מביך."
יונגי אמר.
"אפשר להאשים רק את חברה שלך."
"היי!" אני מחמיצה פנים כשישבתי ברישול.
"אז, אתה בסדר אם זה שאנחנו ביחד?" יונגי רצה להיות בטוח.
"כן. רק תשמרו את זה לעצמכם. אל תספרו לאף אחד למה אחר כך אני אהיה מפוטר. גם לבוס יש בוס."
"וואו אני כלכך... המומה. תודה, ג'ין. זה אומר הרבה כי אתה לא הולך לסלק אותנו." החזקתי את ידו של יונגי.
"כן, כן, מה שלא יהיה, ספרו לי איך כל זה קרה." הוא שילב את ידיו והניח את מרפקיו על השולחן.
"אתה ממש סקרן?" הרמתי גבה לעברו.
"אונרי הטיפשה הזאת החליטה לשתף את הרגשות שלך מפני אחיה וחברה הטוב בזמן שהייתי בחדר ליד... אני עיוור, לא חירש." נעצתי מבט על חבר שלי.
הסברנו את שאר הסיפור לג'ין הסקרן והוא נראה מאושר בשבילנו. ואני דווקא חשבתי שיונגי ואני נהיה בצרות צרורות.
עזבנו את משרדו של ג'ין לאחר השיחה שלנו, והוסוק הגיע בריצה אלינו.
"מה קרה?" הוא נבהל. שנינו בעמדנו פנים בגלל הכללים של ג'ין.
"אני... אנחנו נשארים כאן, אבל אנחנו לא יכולים להיפגש אחד עם השני" נאנחתי, והבטתי על רגליי.
"אה, אני מצטער לשמוע. אני כאן אם מישהו מכם ירצה לדבר." הוסוק עודד אותנו.
"אנחנו מעריכים את זה, הוסוק. אתה בחור נהדר." יונגי חייך קלות. הוסוק המשיך בדרכו, ואני לקחתי את יונגי לחדרו.
YOU ARE READING
4 ꜱᴇɴꜱᴇꜱ || ᴍɪɴ ʏᴏᴏɴɢɪ
Fanfiction《הושלם》 "כולם נולדים עם חמישה חושים: חוש השמיעה, הראייה, הריח, הטעם והמישוש. אם אתה לא תשתמש בחושים האלה, הם יתחילו לדעוך באיטיות." ~~~ •הסיפור שייך ל- soenshine@ אני רק המתרגמת•
