4 ꜱᴇɴꜱᴇꜱ || ᴍɪɴ ʏᴏᴏɴɢɪ

Chapter Six

אונרי

עבר קצת יותר משבוע, מה שאומר שעוד שבוע וחצי יונגי יקבל את החדר שלו בבית החולים, ואני אחזור הביתה. כל הזמן שהיינו פה, הוא התנהג כמו אידיוט ומפונק. אבל הצד המתוק שלו מתחיל לצאת. אני לעולם לא אוכל להתפאק. אולי מה שהוא אמר היה נכון, שבסופו של דבר אני מתחילה להתאהב בו.

"אונרי! אני רוצה לעשות משהו היום." הוא יבב עם פה מלא בקרפים.

"מה אתה רוצה לעשות?" שאלתי, מתיישבת מולו.

"אני רוצה לפגוש את אחיך." הוא קבע.

"ג'ונגקוק? למה?" קיווצתי את גבותי כשהנחתי תותים על הקרפים שלי.

"בגלל שאת כל הזמן מדברת עליו. אני רוצה לפגוש אותו." יונגי משך בכפתיו, מנסה למצוא את החתיכה האחרונה של הקרפ על צלחתו.

"אה, בטח. אני אתקשר אליו ואשאל אותו אם הוא רוצה לבוא." הרמתי את הפאלפון וחייגתי למספר שלו.

"הגיעה הזמן שתתקשרי אליי."
ג'ונגקוק ענה, מנומס כתמיד.

"היי!, אתה רוצה לבוא? יונגי רוצה לפגוש אותך" ליגלגתי.

"בסדר, אבל אני עם ג'ימין." אמר לי.

"לא משנה. שג'ימין יבוא גם. ותגיד לו שיביא לי את העבודות שטהוואן הביא."

"אוקיי, ביי אגוז."

"ביי בהמה." וניתקתי.

"אתם פשוט שניי אחים מתוקים." יונגי גיחגח. עדיין מנסה למצוא את הקרפ.

"יונגי, אין יותר קרפים על הצלחת שלך."
אמרתי כשהוא החמיץ את פניו.

"הינה, אתה יכול לקבל את שלי. אני לא רעבה." החלקתי את הקרפים לצלחתו והחיוך חזר. החלפת מצב הרוח המהירה שלו. הוא אכל את הקרפים במהירות ואמר שהוא הולך להתקלח. עזרתי לו לחדר האמבטיה וארגנתי אותו בשבילו, לאחר מכן יצאתי, נותנת לו לעשות את השאר.

קיבלתי הודעת טקסט מג'ונגקוק שאומר שהוא למטה. "יונגי, ג'ונגקוק למטה במדרגות, אני הולכת מהר לפגוש אותו." צעקתי.

"אני אהיה בסדר." הוא צעק בחזרה.

מיהרתי בריצה מהחדר נכנסתי למעלית וירדתי לקומת הקרקע, רואה את ג'ימין וג'ונגקוק. נופפתי לעברם.

"היי בנים" ברכתי, נותנת לכל אחד חיבוק.

"יש לי חדשות חמות." גיחגך ג'ימין.

"האם תשתף אותי!" התרגשתי.

"שאלתי את ג'יון, והיא הסכימה. כאילו היא בהתחלה קצת היססה אבל בסופו של דבר היא הסכימה. אני יוצאים מחר." הגיחגוך שלו הפך לחיוך גדול.

"אני די מופתעת, אבל מזל טוב. אני שמחה בשבילכם"

"אמרתי לך PJ הקסם שלך עבד." ג'ונגקוק גילגל את עיניו.