אונרי
"שוב תודה לך, על ארוחת הערב. אתה ממשיך לפנק אותי." חייכתי כאשר עטפתי את זרועי סביב זה של יונגי.
"העונג כולו שלי, אונרי. שמח שנהנת." הוא גיחגך ביובש. הוא לא נראה בסדר הערב.
"מה העניין? אתה שקט הערב?" שאלתי כשנכנסו למונית.
"כלום לא קרה. פשוט לא ישנתי טוב אתמול בלילה, ואני לא האדם הכי ידידותי כשאני לא ישן טוב." יונגי משך בכתפיו, מקפל את המקל הלבן שלו.
"כמה זמן ישנת?" הרמתי גבה והוא ציקצק בלשונו, שומר על שתיקה. החלטתי להפסיק לשאול שאלות, ובמקום להתכרבל בין זרועותיו. הוא נשאר קפוא ונראה לא מרוצה.
נאנחתי בשקט, שונאת לראות אותו ככה.
שקלתי אם להגיד עוד משהו, אבל פחדתי שהוא יתעצבן עליי. אני לא רוצה שזה יקרה במיוחד כשהיחסים שלנו רק התחילו.
הגענו למלון שלי, יונגי שילם לנהג המונית.
עזרתי לו למצוא את דרכו לכיוון חדרינו, נאנחתי לעצמי, רציתי להתחיל איתו שיחה. לא אהבתי כשיונגי שתק. הרגשתי לא בנוח, הוא נראה שונה מהרגיל.
הוא נכנס לחדרו בכדי להחליף בגדים בזמן שאני חיכיתי במטבח עד שיסיים. קריאתו באה מאוחר מהצפוי, נכנסתי לחדר השינה בכדי להחליף גם בגדים. שמתי לבד שעל ידית דלת חדר האמבטיה, היו מדים צבאים.
אני מכווצת את גבותי, והחלטתי לשאול אותו על זה.
"למה המדים תלויים על הדלת?"
"זה עוזר לי להיזכר שפעם הייתי שימושי בעולם. למרות שאני לא יכול לראות את זה פיזית." נשכתי את שפתיי ומהננת באיטיות, מבינה את מה שהוא אומר.
יונגי מצא את דרכו למיטה ונכנס לתוכה.
במהרה הצטרפתי אליו ונשעשנתי על גופו.
זה היה לילה די קר, וחום גופו חמם אותי.
הרגשתי ביטחון.
"לילה טוב, יונגי. תנסה לישון הלילה טוב, בבקשה." לחשתי, מביטה בכל הפרטים הקטנים של תווי הפנים שלו.
"לילה טוב, אונרי. אל תתני לשום דבר להפריע לשינה שלך." הוא הניח את ידו על הלחי שלי וליטף את עצמות הלחיים שלי בעדינות. רכנתי לכיוונו יותר והנחתי נשיקת לילה טוב קטנה על שפתיו. לאחר מכן הוא כצפוי העמיק את הנשיקה, רעב לאהבה. צבע הארגמן עשה את דרכו ללחיי, והוא עדיין ליטף אותם. התנתקתי מהנשיקה, חפרתי את פניו אל תוך שקע צווארו ונאנחתי.
"זה הלילה האחרון שלנו ביחד לפני שתצטרך לחזור לבית חולים. אני באמת מודאגת מהמצב עם הוסוק." יונגי הוריד את ידו מפניי, וכרך אותם סביבי, מחזיק אותי חזק. עצמתי את עיניי, מוכנה להירדם.
"אל תדאגי בקשר לזה עכשיו, בואי פשוט נהנה מהרגע... אני- אני אוהב אותך." הוא גמגם. פקחתי את עייני, הרמתי מעט את ראשי והבטתי בו. הבעת פניו הייתה כנה.
YOU ARE READING
4 ꜱᴇɴꜱᴇꜱ || ᴍɪɴ ʏᴏᴏɴɢɪ
Fanfiction《הושלם》 "כולם נולדים עם חמישה חושים: חוש השמיעה, הראייה, הריח, הטעם והמישוש. אם אתה לא תשתמש בחושים האלה, הם יתחילו לדעוך באיטיות." ~~~ •הסיפור שייך ל- soenshine@ אני רק המתרגמת•
