"היי." הוא אמר בחיוך קטן והססני.
"מה, מה.." לא הצלחתי להוצאי מילים מהפה. כל ההחלטות שהחלטתי במהלך החודש הרחוק שלי פרחו מראשי כשראיתי אותו. ניסיתי לעצור את הלב שלי שפירפר בהתרגשות.
ג'ייסון לבש מכנסי ג'ינס קצרים וסווטשיר'ט אפור של קבוצת הכדורסל של 'בוסטון קולג'' שהשרוולים שלה ניגזרו.
"מה אני עושה פה?" הוא השלים את המשפט שלי ולקח צעד לכיווני. הדופק המואץ שלי הואץ עוד יותר משהרחתי את הבושם שלו עכשיו.
"קורי סיפרה לג'יי שחזרת והוא סיפר לי. אני מקווה שזה בסדר שבאתי. לא כל כך הצלחתי לעצור את עצמי. התגעגתי אלייך." פאק. חשבתי שיש לי יום לפחות עד שאני אצטרך לראות אותו בצילומים מחר!
"כן, אמממ, אתה רוצה לעלות?" הפה שלי הגה את המילים לפני שהאזור המודע של המוח שלי שם לב.
מטומטמת! את לא מוכנה לזה!
"אני אשמח." הוא חייך אליי את החיוך היפה שלו והתקדם לעברי יותר .
הלב שלי עצר כשהוא רכן ממש מעליי.
הוא הולך לנשק אותי? בבקשה שינשק אותי. לא שלא ינשק אותי! אוף!
הוא הושיט את ידו אל ידית המזוודה.
האוויר התרוקן מחזי והצלחתי בקושי לצייץ תודה קטנה לפני שהסתובבתי והתחלתי ללכת אל דלת הבניין. הקירבה שלו בילבלה אותי יותר משיכולתי לדמיין. הגוף שלי לא היה רגיל אליו אחרי כל כך הרבה זמן בניפרד. אם הוא יגע בי אני כנראה אתחרפן.
"אלינור," הוא קרא בשמי ואני הסתובתתי מהר בניסיון להראות כאילו הקול שלו לא הופך לי את המעיים.
"את לא מתכוונת לנעול את האוטו?"
השארתי את ברטה פתוחה. יופי אלינור.
"כמובן." עניתי במהירות ורצתי אל ברטה החבוטה במעט כדי לטרוק את דלת הנהג ולקחת את התיק שלי, שגם הוא פרח מזיכרוני, מהמושב שלצד הנהג. לחצתי על השלט במפתחות שבידי וכשנשמע הצפצוף נכנסתי אל הבניין כשג'ייסון מאחוריי.
עלינו את המדרגות בשתיקה והיה נראה שהוא אינו מתאמץ בכלל להרים את המזוודה ביד אחת. למען הגאווה שלי אני אעמיד פנים שלא הייתי מודעת לכל תנועה שעשיתי כשעליתי במדרגות וג'ייסון בעקבותיי עם זווית ראיה מושלמת אל הישבן שלי.
ידעתי שהייתי צריכה להתאמן גם בחו"ל!
העיניים שלי, בעל כורחי, פזלו אל שרירי הזרוע שלו שהתאמצו על ידית המזוודה וגמעתי את רוקי בכבדות מהמחשבות המלוכלכות שחלפו בראשי לנוכח האסוציאציה שקפצה לראשי שלנו על המיטה כשהידיים שלו מתכווצות כך לצד ראשי.
נכנסתי מבעד לדלת הפתוחה ופתחתי אותה עד הסוף כדי לאפשר לו להכניס את המזוודה.
"קפה? תה?" הצעתי לו כשסגרתי את הדלת מאחוריו.
CITEȘTI
דרך העדשה הכל יפה יותר
Dragosteאלינור ווטסון היא האישה העצמאית אולטימטיבית. היא עוסקת בצילום כפרנסתה ואהבתה, גרה לבד ועומדת על שתי רגליה בגאווה. היא בטוחה שהחיים שלה מתנהלים על מי מנוחות עד שמגיע שחקן הכדורסל ואליל הבנות, ג'קסון נואל ומערער את עולמה. הסיפור 'דרך העדשה הכל יפה יות...
