דרך העדשה הכל יפה יותר

פרק 28+ שאלות

@meital_chessky תודה ל
שנתנה לי את הרעיון המדהים הזה!
^החלקים המודגשים הם פלאשבקים^
*
ישבתי על החול בערב האחרון שלי בקוסמוי ובנסיעת העבודה בכללי.
העור שלי היה בגוון כהה יותר, והשיער שלי היה בגוון בהיר יותר והמחשבות שלי מסודרות טיפה יותר. טיפה.
אני חושבת שאנחנו צריכים פשוט לחזור להיות ידידים; הכל היה טוב כשהיינו ידידים לא?
״נו באמת אלינור, אין מצב שאת לא שומעת לפחות זמר אחד מהמוזיקה של היום. אפילו לא את דרייק? יש לו שירים מעולים! Im too good to you, im just too goo do you. You take my love for granted, i just cant understand!"
ג׳ייסון ניסה, ולשווא, לחכות את שירתו של דרייק. ולא, לא מתתי על דרייק. או על כל זמר שנולד לאחר שנות השבעים.
״לא. מה אני יכולה להגיד, אני בחורה של אולד קלאס.״
אמרתי בין ציחקוקיי על התנהגותו.
ג׳ייסון הציץ בשעון שלו, ״אוי פאק, אני חייב ללכת להתכונן למשחק. את רוצה שאני אעבור לאסוף אותך?״ הוא קם מהספה ואסף את דבר משולחן הקפה.
״לא זה בסדר, אני יוצאת עם ג׳סי אחר כך.״ ביטלתי אותו בנפנוף יד.
״הפסד שלך. ושלי. טוב מתוקה, נתראה לפני המשחק.״ הוא נשק לראשי ואז קרץ לי כשיצא מהדלת. לא יכולתי, עם כמה שניסיתי , להתעלם מדקירת העצב שהופיעה בחזי כשהוא סגר את הדלת אחריו.
היינו מדברים על הא ועל דא וצוחקים שעות על דברים מפגרים שרק ג׳ייסון היה שם לב אליהם.
למרות שגם כבן זוג, ג׳ייסון היה יותר ממה שמישהי יכולה לבקש. כלומר, עד התקרית. גם עם הריבים הקטנים שהיו לנו, הוא היה תומך, ודאג לאתגר אותי ולדחוף אותי קדימה.
קורי מתקשרת
-הלו
-אלי
-אה?
-את מוכנה להיות הבן אדם המאושר בעולם?
-נו.
-ניפגשתי עכשיו עם אנדרו למברג, הבעלים של הפסיפיק גאלרי,
-אוקיי ו,
-סיפרתי לו קצת עלייך והוא אמר שהוא ראה את העבודות שלך והוא מאוד התרשם!
-אמממ, אוקיי.
- ובנוסף, הוא אמר שאם את תבואי להיפגש איתו הוא ישקול בחיוב לפתוח לך תערוכה בגלריה! אההה!
- לא יודעת קורי, גלריות זה לא ממש הסטייל שלי.
- מה?! זה הפאקינג פסיפיק גאלרי! טוב, את לא יודעת על מה את מדברת. דברי איתי כשתתאפסי.
היא אמרה וניתקה.
״ מי זאת הייתה? היא נשמעה נלהבת.״ ג׳ייסון חזר עם שתי כוסות קפה קר והתיישב לידי, לוקח את רגליי ושם אותם עליו לאחר שמושיט לי את הקפה שלי.
״קורי פגשה את אנדרו למברג ואמרה שהוא יכול לשקול לפתוח לי תערוכה.״ אמרתי בחוסר התלהבות ולגמתי מהקפה הממותק.
״ו? זה לא הבעלים של הפריקי גאלרי או משהו כזה?״
״פסיפיק גאלרי, וכן.״ תיקנתי אותו.
״זה מקום שווה אש! למה את לא מתלהבת?״ הוא התחיל להתלהב בעצמו.
״ אני לא עושה תערוכות כל כך. בטח שלא בפאסיפיק גאלרי. האינסטגרם זה הגלריה שלי.״
״נו באמת אלינור, את סתם מתרצת לעצמך תני לי שלוש סיבות טובות למה את לא צריכה להיפגש איתו.״
״טוב, אלף, לא בטוח שהוא ירצה לפתוח לי בכלל.
ב, אני אצטרך למצוא נושא לעשות עליו ואני לא טובה בלבחור.
וג, ג... אני פשוט לא עושה תערוכות.״
״אלינור, קחי את הטלפון. את מתקשרת אליו.״ הוא הניח את הטלפון בידי.
״אבל,״
״בלי אבל, תתקשרי.״ הוא שם אצבע על שפתיי כדי להשתיק אותי.
והיום, אחרי חודש, קיבלתי מייל מאנדרו למברג שהוא מעוניין להיפגש איתי שוב כדי לדון באיזה תמונות יהיו תלויות.
לאחר שנפגשתי איתו בפעם הראשונה לפני שנסעתי, הוא היה די בעניין.
״אה!!!״ קורי צעקה מבעד לטלפון שלה.
״אמרתי לך שהוא בעניין! יואו איזה אדיר!״ היא התלהבה.
הייתי אחרי הפגישה עם אנדרו ובדרך לצלם את קבוצת הכדורסל, וישר התקשרתי לג׳סי וקורי כדי לספר להם.
״וואו אלי, זה ענק! פאקינג פאסיפיק גאלרי! את תהיי כל כך מפורסמת!״ ג׳סי צעקה אל תוך הטלפון.
הקולות שלהן התערבבו ושיחת הועידה נהייתה קצת מסובכת.
״טוב בנות, הגעתי לאולם, אני אדבר איתכן אחר כך.״ הן איחלו לי להתראות ושלושתינו ניתקנו.
יצאתי מהאוטו והראיתי לשומר בכניסה את תג המעבר שלי.
צוות התאורה כבר היה על הפרקט והחל לפרוק את הדברים.
ידיים גדולות חיבקו את בטני וגוף מוצק נצמד אל גבי.
״היי סקסית.״ הוא לחש לי בקול עמוק ונשק לעור מאחורי אוזני.
״היי.״ הנחתי את ראשי על חזהו וליטפתי את ידיו.
הוא סובב אותי ונשק לשפתיי עוד לפני ששמתי לב.
״איך היה בפגישה?״ הוא שאל אותי כששפתינו נפרדו.
״הוא מעוניין.״ אמרתי בחיוך.
״אמרתי לך שהוא ירצה!״ הוא חיבק אותי חזק והניף אותי באוויר.
צחקקתי ואחזתי בעורפו.
ג׳ייסון הוריד אותי לקרקע ואחז בלחיי, נותן לי הזדמנות להביט בו באמת.
כל כך יפה. וכל כך שלי.
הוא הסתכל אל תוך עיניי בעיניים אוהבות.
״אמרתי לך שתצליחי.״

--
אוקיי, היום יש לכן הזדמנות לשאול אותי ואת הדמויות שאלות! אתן יכולות לשאול מה שאתן רוצות, או אותי או את ג׳ייסון או מי שבאלכן. גם השאלות הכי מפגרות בעולם יתקבלו באהבה ❤️