(בתמונה הבגדים של אלינור.)
"אוקיי מר קרלטון, היה נעים מאוד להכיר אותך, ממש עוד מעט ניסע לאתר הצילומים לעוד כמה שוטים. בינתיים..." ג'סי ליוותה את מר קרלטון ה'תורם האנונימי' שהחליט לחשוף את עצמו, אל תוך המסעדה בעודה ממשיכה לפלרטט ולפתות אותו.
ידה הייתה מונחת על כתפו ברכות והוא הסתכל עליה במבט מוקסם ומהופנט.
גיכחתי כשצפיתי בג'סי המראיינת הקבועה שאיתה עבדתי, מובילה עוד מרואיין להכרת תודה בצורת זיון משוגע בחדר הארונות או כל חדר פנוי שיכלה למצוא.
סגרתי את מכסה העדשה והכנסתי אותה אל תוך תיקה השחור.
סידרתי את הרצועה על כתפי ופסעתי אל תוך המסעדה.
"תשלחי את החשבון של שולחן המרפסת לעיתון 'המערכת' בבקשה." אמרתי למארחת נמוכת הקומה שעמדה ליד דלת המסעדה והנחתי את כרטיס הביקור של העיתון על הדלפק הגבוהה.
נכנסתי אל המכונית הקטנה והאדומה שלי והנחתי את המצלמה על כיסא הנוסע.
'ברטה' לא הייתה מכונית ספורט נוצצת, אך קניתי אותה לגמרי בעצמי ודאגתי להבריק אותה בווקס מיוחד כל שבוע, כך שאהבנו אחת את השנייה.
השיר 'grown woman' של ביונסה בקע מתיק המצלמה שלי כשהחלתי בנסיעה לכיוון משרד 'המערכת' לעשות כמה בירורים בירוקרטיים לקראת הצילומים של היום.
הוצאתי את הטלפון מהתא הקטן שבקידמת הבד הקשיח והשחור, ועניתי לשיחה מאימי.
"כן אמא?" עניתי בקול מאופק ושמתי את הטלפון על לוח המכוונים כשאני לוחצת על כפתור הספיקר.
ידעתי שהיא הולכת להזמין אותי לארוחת ערב בבית שוב, ואני אסרב בנימוס שוב, עד שהיא תגיד לי שגם אחיי הגדולים באים ואז אני אכנע לה. שוב.
"אלי, אוכלים היום אצלנו, כולם מאוד מקווים לראות אותך." קולה הסדוק נשמע.
אימי לא הייתה זקנה כל כך ואפילו הייתה יפיפיה לגילה. אך שלושים שנה של צעקות על ארבעה ילדים לא עשו חסד עם קולה. וגם הסיגריות לא ממש תרמו לכך.
"אני עסוקה אמא, כרגע סיימתי ראיון ואני נוסעת עכשיו לצילומים. אני כנראה אשאר במשרד עד 12 בלילה." השמעתי לה את התירוץ הקבוע שלי.
"את תמיד אומרת את זה." היא נאנחה.
"נעמי ודוד באים בערב ונוח פה עם הילדים, את חייבת לראות איך אמילי הקטנה גדלה לה." היא ניסתה לשכנע אותי ואני נמסתי למראה התמונה של הילדה הקטנה ובהירת העיניים שעלתה במוחי.
"אני חייבת לעבוד אמא." נאנחתי גם אני והדלקתי את הרדיו מעבירה תחנות ומנסה למצוא משהו שראוי לשמיעה ולא כל הפופ המטומטם שעכשיו נחשב 'באופנה'.
YOU ARE READING
דרך העדשה הכל יפה יותר
Romanceאלינור ווטסון היא האישה העצמאית אולטימטיבית. היא עוסקת בצילום כפרנסתה ואהבתה, גרה לבד ועומדת על שתי רגליה בגאווה. היא בטוחה שהחיים שלה מתנהלים על מי מנוחות עד שמגיע שחקן הכדורסל ואליל הבנות, ג'קסון נואל ומערער את עולמה. הסיפור 'דרך העדשה הכל יפה יות...
