פרק עשרים ושבע

16.9K 1.1K 520
                                    

פרק 27 -

לפני הכל, אני חייבת לכן אין-ספור התנצלויות.
ההעלאות איטיות מתמיד- אני מודעת לכך, אבל אני משתדלת לעלות פרקים ארוכים במיוחד. בזמן האחרון אני קצת במחסום כתיבה ולא כל כך קל לי להושיב את עצמי ולכתוב פרק, אבל באמת שאני משתדלת. אוקיי, אז היה לי זמן חופשי באילת ובאמת הכרחתי את עצמי לכתוב לכן פרק. אני מקווה שתאהבו אותו ❤

עכשיו השעה שתים לפנות בוקר, ואני לא מצליחה להרדם. עיניי נעוצות בגבר היפהפה ששוכב לצידי, שפתיו כל כך משורטטות וריסיו כל כך ארוכים ויפים.
אני עוצרת את עצמי מלנשק אותו על כל פניו, כי אני יודעת שאעיר אותו, והפחד שהוא יקום וילך ממלא אותי.

הזכרונות שיצרנו לפני שעות אחדות מציפים אותי, ולמרות שגופי כואב במעט, הייתי נותנת הכל כדי להחיות את הזכרונות האלו בשנית.
נאנחתי בשקט וסובבתי את גבי אל יהונתן. למה אני מרגישה את כל הרגשות האלו?
בחיים לא חוויתי התרגשות כזאת מגבר.
בחיים לא רציתי יחס מגבר, בחיים לא רציתי כל כך הרבה חום מגבר.

מה השתנה עם יהונתן?
לפתע הרגשתי חמימות על גבי החשוף וכל גופי קפא.

שפתיים חמות נשקו לגבי הרותח והרגשתי את קצב פעימות ליבי מאיץ.
מיהרתי להסתובב אל יהונתן ולבחון אותו בעיניי. עיניו היו פקוחות והביטו בי במבט כל כך רך, שגרם לבטני להתהפך.
אני מניחה שלא רק אצלי דברים השתנו.
"בואי לפה," קולו היה צרוד ועמוק ואני הסמקתי במעט לפני שמשכתי את עצמי קרוב יותר אל יהונתן.
גופו העירום הפיץ חמימות ותוך שניה ידיו כבר היו כרוכות סביבי.
טמנתי את ראשי בחזהו הקשיח והרגשתי את לחיי מתחילות להתחמם במבוכה ובעונג רב.

"כואב לך?" הוא שאל בשקט ונשמע היה שהוא מעט מודאג מכך שהכאיב לי.
ניסיתי למחוק את החיוך שנמתח על פניי, אך ללא הצלחה רבה.
יהונתן דואג לי.

"לא ממש," לא עניתי לגמרי בכנות, אך העדפתי את זה ככה. לא רציתי לגרום לכך שהוא ירגיש רע עם עצמו על כך שהכאיב לי.

שפתיו נטמנו בשיערי ונשקו לו ברכות שמעולם לא נהגו בה איתי, ואני מצאתי את עצמי נמסה תחת מגעו הנעים.

הייתי בטוחה שלשכב עם יהונתן יהיה באופן שונה- אולי יותר סוער ופחות רך, אבל אני יותר משמחה לגלות שמחשבותיי היו לא נכונות.

"לא ידעתי שאתה נשאר לישון אצל מי ששכבת איתה, או שהיא נשארת לישון איתך." הרהרתי בקול וצמרמורת הזדחלה מתחת לעורי כשידו של יהונתן ליטפה ברכות ממכרת את שיערי.

"אני לא." הוא אמר בשקט, ואז הוסיף,
"זאת הפעם הראשונה." היה נשמע שהוא מעט מבוהל מהמחשבה על זה בכלל, בניגוד אלי, שהרגשתי את ליבי מתחיל לפעום במהירות שיא.

"בטח לשכב איתי היה שונה לך. אני לא אחת מהיזיזות המנוסות שלך." הייתי מעט משועשעת, אך ליבי עדיין נצבט במקצת.
אני מקווה שלא הייתי עד כדי כך גרועה ומגושמת. אני חושבת שכל מה שעשיתי היה לקפוא תחת המגע המשגע שלו.
"זה באמת היה שונה," יהונתן התוודה ואני הרגשתי את ליבי מעט מתכווץ מהכנות הקלילה שלו,
"אבל זה היה שונה טוב. אני... נהנתי איתך, מיקה."

My PartnerWhere stories live. Discover now