פרק ארבע עשרה

15.6K 1K 296
                                    

פרק 14- התדרדרות

אוקיי, לפני שתתחילו לקרוא את הפרק, רציתי להודיע חגיגית שבמדור בו אני כותבת (משום מה ביום אחד קיבלתי הודעה מוואטפד שהם מזיזים את המדור בו אני כותבת לפרוזה במקום לרומנטיקה) אני מקום ראשון! אני כל כך המומה וכל כך מאושרת לדעת את זה!

הסיפור "שלמות" במקום ה36 במדור הרומנטיקה, ואין יותר מאושרת ממני (:

רציתי להודות לכן על אתן קוראות, מגיבות, מדרגות ומשתפות את הסיפור שלי, כל זה בלעדיכן לא היה קורה.

תהנו מהפרק 3>

***

עוד לפני שאמא שלי ברחה מידו המכה של אבא, היא הייתה משכיבה אותי לישון בכל לילה, שרה לי שיר ערש ונושקת למצחי.

בפעמים חריגות, היא גם הייתה מדברת איתי על החיים, וגם על ערכים נעלים, שכדאי שאני אתחיל לאמץ לי כבר מגיל צעיר.

אני זוכרת שלילה אחד היא דיברה איתי על שיפוטיות.

היא אמרה שלשפוט אנשים זה לא דבר טוב, אבל גם לא דבר רע. היא הסבירה לי במילים עדינות, כדי שילדה בת שש תבין את דבריה, שלפעמים אנו שופטים אנשים בצורה לא נכונה.

שלפעמים זה פוגע בנו יותר מאשר מגן.

אני לא יודעת למה נזכרתי בזה בזמן שהבטתי בזוג העיניים השחורות של יהונתן מבעד למראה.

אני גם לא יודעת למה הודתי לו, סתם ככה, פתאום.

ניתקתי את עיניי מעיניו של יהונתן והפנתי את גבי אל המראה, כך שבמהרה שוב עיניו השחורות לכדו את מבטי.

הוא היה לבוש בחולצת טי-שרט שחורה -בחיים לא ראיתי אותו לבוש בחולצה שהיא לא טי-שרט- ומאגנו נשמט ג'ינס כהה.

קצוות שיער שחור נחו להן על המצח שלו, והוא היה יפה... כמו בכל פעם שראיתי אותו.

במהירות שלא ניתנת לתאר הסטתי את מבטי מאותו הבחור שכל כך הייתי חצויה במחשבות לגביו.

חלפתי על פניו ברגליים נוקשות ויצאתי מהחדר שלי, אפילו לא טורחת לסגור אחרי את הדלת.

לא הופתעתי לראות בסלון את ליז, אורי ונטלי יושבים על הספה.

נטלי ישבה בין אורי לבין ליז, ושלושתם נעמדו ברגע שהבחינו בי.

"הו, מיקה. את נראת יפה." נטלי חייכה אלי חיוך, שכמו תמיד, היה חם, ואפילו מעט אמהי.

My PartnerWhere stories live. Discover now