FOREVER YOUNG {HEBROW}

פרק 21- נועה כאן

ישר דחפתי אותו ממני ''מה קרה?'' הוא שאל מבולבל ''מצטערת עומר זה לא אתה זאת אני אני פשוט נזכרתי בהכל..'' אמרתי והוא נאנח ''זה בסדר.. אני מבין'' הוא אמר והינהנתי נכנסת הבייתה ''אביאל!!'' צעקתי ''הו חזרת למה כל כך מאוחר?'' הוא שאל ''יצאתי עם עומר'' נאנחתי ''מה?!'' הוא צעק ''תירגע'' אמרתי ובלי לתת לא לדבר המשכתי ''אביאל נזכרתי בהכל'' אמרתי נאנחת ''באמת?'' הוא שאל ''כן'' אמרתי ''מזל טוב!'' הוא צעק אבל עצרתי ''אלירן המשיך הלאה נכון?'' שאלתי כאשר אני משפילה את ראשי ודמעות מבצבצות בעייני הוא לא ענה רק שתק זה נתן לי את התשובה שרציתי.. נועם אישר לי אבל אני גם רוצה שהוא יגיד שזה נכון ''הוא המשיך?'' שאלתי מסתכלת בעייניו ''מצטער..'' הוא אמר מתקרב לחבק אותי ''לא.. זה.. זה בסדר..'' אמרתי מחייכת חיוך עצוב ''אני בסדר'' אמרתי ורצתי לחדרי כשיותר ויותר דמעות זולגות מעייני... נכנסתי לגלריה בטלפון שלי מה שלפני כמה שעות שימש לי כניסיון להיזכר עכשיו מביא לי כל כך הרבה קושי כאב געגוע ואפילו קצת שימחה מהזיכרונות שלנו.. ''אני אוהבת אותך אלירן..'' מילמלתי בזמן שהדמעות ממשיכות להרטיב את מסך הטלפון לאחר כמה דקות שאני מנסה להירגע נשלחה אלי הודעה ממספר לא ידוע 'היי' היה רשום 'מי זה?' החזרתי הסתכלתי בתמונת פרופיל שלו נער בעל שחור קצוץ ועיינים שחורות הוא היה ממש לבן ולא חתיך בכלל..'הו את לא מכירה אותי' הוא אמר הוא פדופיל או משו? 'איך יש לך את המספר שלי?' שאלתי 'יש לי קשרים' הוא שלח עם סמיילי קורץ אני אמורה לחסום אותו או משו? 'אז איך קוראים לך?' שאלתי 'עידו' הוא ענה 'אז שלום לעידו' אמרתי 'ושלום לשירן' הוא אמר 'לא אמרתי את השם שלי איך אתה יודע?' שלחתי 'כבר אמרתי שיש לי קשרים?' הוא שלח אוקי כאן זה נגמר סגרתי את הטלפון וניסיתי להירדם

''שירן קומי'' אמא העירה אותי ''אפשר לא ללכת היום?'' שאלתי נאנחת ''יפה שלי את החסרת המון לא צריך עוד'' היא אמרה מלטפת את פניי ''בסדר.. אני קמה'' נאנחתי צועדת לכיוון חדר המקלחת ''אומייגאד'' אמרתי בבהלה כשראיתי איך נראתי. נראתי נורא עייני עדיין היו נפוחות ואדומות שיערי היה פרוע ובנוסף להכל היו לי שקיות שחורות מתחת לעיינים החלטתי להתקלח אחר כך הסתרקתי ציחצחתי את שיני ויצאתי החוצה לעבר הארון אני רוצה משהו שיוציא לאלירן את העיינים לבשתי שורט לבן משופשף שישב עליי ממש יפה חולצת בית ספר כחולה רחבה שמקדימה תחבתי לשורט ואולסטאר לבנות קלעתי צמה לצד בשיער עם קצת שוונצים ככה שיצא ממש יפה החלטתי להתאפר טיפה אבל רק בגלל השקיות אלירן בכלל לא קשור.. ממש לא אני מתאפרת עכשיו בשביל עצמי טוב בסדר בשביל אלירן אבל לא הרבה! שמתי ממש קצת מסקרה אודם שממש דומה לגוון שפתיים שלי כך שהוא הבליט לי את השפתיים וטישטשתי את הכהויות מתחת לעיינים כך שלא ממש ראו שהתאפרתי אבל זה עדין ויפה לקחתי את התיק בית ספר שלי וירדתי למטה עם החיוך הכי אמיתי שלי הרי נזכרתי בהכל לא? כבר סיבה לשמוח ''שלום לאמא הכי טובה בעולם'' אמרתי נושקת ללחיה ''שלום לבת החמודה שלי שנזכרה לפתע'' היא אמרה מאושרת ''שירוש מה את אומרת אולי אני אקח אותך לגן?'' שאלתי אותה ''כן!'' היא צעקה וציחקקתי אז בואי נצא ''ביי אמא'' אמרתי כשיצאנו שמתי את שירה בגן ויצאתי לכיוון בית ספר זימזמתי שירים ואז פתאום התקרב אלי מישהו ''שלום שירן'' הוא אמר והסתכלתי עליו במבט נגעל אוי זה העידו הזה.. שיט ''היי עידו'' אמרתי בחיוך ''לא ענית לי אתמול'' הוא אמר אלוהים יש לו קול מעצבן ''היה לי מה לענות?'' שאלתי מנסה שיבין את הרמז ''טוב כן'' הוא ענה אחי! אתה לא רצוי! לך! צעקתי בראשי ''טוב אממ..אני לומדת פה אז..ביי..'' אמרתי ''גם אני לומד פה'' הוא אמר אוי שיט לא לא לא.. '' באמת? איזה כיתה אתה?'' שאלתי הוא ממש צוציק ''ט'' הוא אמר טוב בוא נחתוך את זה כאן ''תראה אני גדולה ממך בשנה זה לא ילך'' אמרתי וחתכתי מהר לכיתה ראיתי את נועם במקום הוא דיבר עם אלירן שלחתי לו מבט זועף והלכתי לכיתה של ליה ''ליה!!'' צעקתי וקפצתי עליה בחיבוק ''שירן! במה זכיתי??'' היא שאלה בחיוך ''בקיצור? נזכרתי בהכל'' אמרתי מאושרת ''באמת??'' היא שאלה נרגשת ''כן!'' אמרתי מתרגשת ''איזה כיף'' היא צעקה מחבקת אותי בחוזקה

''אומייגאד!'' צעקתי נזכרת ''מה קרה?'' ליה שאלה ''נכון אמרתי לך מה קרה אתמול? על אלירן והילדה?'' שאלתי ''ונועם שהתנהג כמו זבל אבל זה לא חשוב נו'' היא אמרה וגרמה לי לצחוק ''הילדה הזאת! היא הייתה איתי בחיפה! היא הייתה סוג של הכי מקובלת ואני סוג של גנבתי את המקום שלה.. לא בכוונה לא ממש רציתי את זה.. זה פשוט קרה.. ואז היא התחילה לאיים עליי ויצאה עם אביאל כדי לעצבן אותי והיא עברה לכאן.. והיא עכשיו עם אלירן! לא לא לא זה לא קורה לי היא עשתה הכל כדי שאני אסבול..'' אמרתי מחזיקה בראשי ''היי תירגעי.. אם תגידי לו שאת זוכרת אז הו-'' ''לא הוא לא לא יקרה כלום.. הוא המשיך הלאה.. אמרתי לך שאתמול הוא היה אליי אדיש ומגעיל..'' נאנחתי בעצב ''אין סיכוי שהוא שכח אותך! עברו בסך הכל כמה שבועות! זה לא רציני! הוא באמת אהב אותך.. וכדי להתגבר על אהבה צריך אהבה חדשה ולא מוצאים אהבה חדשה תוך כמה ימים'' היא אמרה ''את צודקת'' אמרתי ''אני אלך לדבר איתו'' אמרתי ''לא עכשיו הוא מסתכל'' היא אמרה ''אז הלכתי לכיתה אני אדבר איתו אחר כך ביי ליה '' אמרתי וחיבקתי אותה והלכתי לכיתה בדרך קיבלתי הודעה מליה 'הוא לגמרי בוהה לך בתחת' היא אמרה וגרמה לי לצחוק ולהסתכל עליה 'אוהבת אותך' סימנתי לה עם הידיים ושלחתי לה נשיקה באוויר 'אני רצינית הוא בוהה בך' היא שלחה 'עדיין?' שלחתי נעצרת במקומי 'לא מוריד את העיינים' היא שלחה 'אני אמורה להרגיש לא בנוח?' שלחתי מגכחת 'וואוו הוא מתחיל להתעצבן הוא חושב שאת מתכתבת עם מישהו' היא אמרה וצחקתי 'את רוצה לעצבן אותו בכוונה?' היא שלחה והחיוך לא ירד לי מהפנים אני פשוט חולה עליה 'אז התלבשתי נכון היום' שלחתי גאה 'לגמרי אחות' היא שלחה 'טוב יאללה צריך ללכת לכיתה נדבר' שלחתי והסתכלתי עליה היא סימנה לי ביי והלכתי לכיתה ואחרי כמה דקות אלירן ונועם נכנסו קרב המבטים שלי ושל נועם היה רצחני ''אני שונאת אותך'' אמרתי לא מורידה את עייני מעייניו ''את חולה עלי'' הוא אמר רציני ''עכשיו לא'' אמרתי ראיתי מהצד את אלירן מסתכל במבט מבולבל אבל עכשיו זה לא עניין אותי כל כך כעסתי עליו הוא העיף אותי מהבית שלו כי יצאתי עם מישהו ''אתה יודע שנזכרתי בהכל?'' שאלתי והוא פער את עייניו ''מה?!'' הוא צעק בשוק ''כן ורציתי לספר לך אבל אז נזכרתי שהעפת אותי כי אמרתי לך שיצאתי עם עומר!'' צעקתי בעצבים ''אל תנסחי את זה ככה'' הוא אמר ''איך עוד יש לנסח את זה?! זה מה שקרה!'' צעקתי בעצבים אני נשבעת שאני ארביץ לו עוד שנייה ''אין לך מה להגיד כי זה נכון!!'' צעקתי עליו מתקדמת קרוב יותר ממה שהיינו הכיתה הייתה ריקה חוץ ממני נועם ואלירן היה אף אחד יש שיעור חופשי מסתבר.. ''חשבתי שאתה חבר שלי ואתה זורק אותי החוצה רק כי אני יוצאת עם מישהו?!'' צעקתי אלוהים הוא כל כך עצבן אותי ''הוא לא טוב לך!'' הוא צעק ''מאיפה אתה יודע?! הוא השתנה הוא ממש חמוד! וכמו שזה לא הלך בפעם הראשונה זה גם לא הלך עכשיו רק שהפעם גיליתי איזה פרצוף חרא יש לבנאדם שהחשבתי כמו אח בשבילי!'' צעקתי ''אם זה מה שקרה בגלל שיצאתי עם מישהו.. אני לא יודעת מה היה קורה אם היה קורה משהו גרוע יותר'' לחשתי הרגשתי את הדמעות זולגות במורד לחיי וידיים נכרכות סביב מותני לא הייתי צריכה להסתובב.. זה היה אלירן

***

אני חולה על נועם

אני חולה על אלירן

אני חולה על אלירן ושירן

מקווה שאהבתם את הפרק חח למה מנצנצת