פרק 5- קמח וביצים

5.5K 195 8
                                    

•נ.מ שירן•

''אביאל!!'' צעקתי עליו כשהוא דחף אותנו למים והוא רק צחק אני לא מאמינה שהוא הרס את הנשיקה הזאת אוף! אח מעצבן לא אמרתי כלום פשוט יצאתי מהבריכה ונכנסתי הבייתה בואו נעשה לו קטע קטן לקחתי דלי ומילאתי אותו במים וקרח ותליתי אותו מעל הדלת של הממד לקחתי גם קמח בייצים וקטשופ אוי אבילולו לא היית צריך לעשות את זה..מה?! אז מה? אני לא מגזימה אני שונאת שדוחפים אותי בבריכה כל המים נכנסים לי לאף וזה מגעיל שלא נדבר על אלירן ''שושה'' אביאל דפק על דלת הממד כנראה הוא חיפש בכל הבית ולא מצא ''מה?'' שאלתי בקול שאומר שני כאילו בוכה ''נוו שושה תפתחי לי אני מצטער!'' הוא אמר ''לך!'' צעקתי בידיעה שהוא לא יילך ''שירן?'' הוא שאל ''אלירן?'' שאלתי ''תפתחי לי'' הוא אמר ''לא!!'' צעקתי לא רציתי שהוא יפתח הוא יחטוף הכל וזה ממש לא מה שרציתי ''אם את לא פותחת אני נכנס'' הוא אמר בקול דורש ''לאאא אלירן אני מתחננת אל תפתח!!'' צעקתי מבעד לדלת ''נוו שירן בבקשה..'' הוא נאנח ''אז תגיד לאביאל לבוא..'' אמרתי בשקט ''טוב..'' הוא אמר והייתה קצת אכזבה בקול שלו ''שושה..תפתחי לי..'' הוא אמר וחייכתי לעצמי ''טוב.. כנס'' אמרתי הוא פתח את הדלת וכל המים נשפכו עליו וכך גם הקטשופ הבייצים ולסיום הקמח ''אמרתי לך שאני שונאת שנכנסים לי מים לאף!!'' צעקתי בחיוך והצבעתי עליו עם אצבע מאשימה ונועם ואלירן התפוצצו מצחוק מאחורה ''וואי וואי וואי שירן הלך עלייך'' הוא צעק ורץ אליי ''או או'' מלמלתי ורצתי לבריכה ''שירן!!'' הוא צעק ואני קפצתי לבריכה ''יש לך מזל שאני מלוכלך ואני לא רוצה ללכלך את הברי-בעצם מה אכפת לי'' הוא אמר וקפץ ''לאא'' צרחתי הוא תפס אותי והתחיל לדגדג אותי '' דייי'' צעקתי צוחקת ''דיי אביאלל'' צעקתי כשהוא לא הפסיק ''תגידי סליחה'' הוא אמר ''לא רוצה זה הגיע לך'' אמרתי צוחקת והוא המשיך לדגדג אותי ''אוקיי אוקיי סליחהה'' אמרתי והוא הפסיק תודה לאל ''תפסיק לדגדג אותי'' אמרתי ונתתי לו כאפה לראש ''נועם!'' צעקתי כאילו עצובה ''מה קרה יפה שלי?'' הוא שאל וזכה למבט עצבני מצד אביאל וגם מצד אלירן? ''תרביץ לו'' אמרתי בקול עצוב והצבעתי ליוון אביאל והבעת פניו ישר השתנו למשועשעות ''בטח'' הוא אמר ולקח את אביאל לצד נשארנו רק אני ואלירן טוב זה לא זז לשום מקום אז ישבתי על שפת הבריכה כאשר הרגליים שלי בפנים אחרי כמה דקות אלירן היתיישב לידי ''היי'' הוא אמר ''היי'' למה אין לי מילים כשזה קשור אליו?למה אני לא יכולה להגיד כלום? למה הוא לא מדבר? אמרו לי שערסים לא סותמים את הפה..זה לא נכון?למה כל משפט שלי נגמר בשאלה? ''אז איך פה?'' הוא שאל ''סבבה'' עניתי וואוו יופי שירן עכשיו השיחה בכלל תתקדם ''תגיד\י יש לך חבר\ה?'' שאלנו באותו זמן וצחקנו ''לא'' עניתי ''אז מה עם ה..נו את יודעת'' הוא אמר ''דניאל?? הוא כמו אח גדול בשבילי'' אמרתי והסתכלתי על עייניו אלוהים אני יכולה להישאר ככה לנצח כשאנחנו יושבים אחד ליד השני מסתכלים אחד על השני ''אא'' הוא ענה ונשמעה אנחה בקולו ''ומה עם זאתי שהתנשקתה איתה היום במחששה?'' שאלתי כשאני לא מורידה את מבטי משלו וכך גם הוא ''מאי? סתם זונה'' הוא אמר בחיוך אמא איזה חיוך יפה ''אא'' אמרתי בחיוך ''למה רוצה להיות במקומה?'' הוא שאל בחיוך ''איכ'' מלמלתי והוא צחק ''נו אני לא עד כדי כך גרוע'' הוא צחק לא אתה ממש לא גרוע אתה קרוב ללהיות מלאך ''מה? ממש לאא'' אמרתי בקול ציני ''את יפה'' הוא אמר אחרי כמה דקות שבהינו אחד בשני וואו אם הייתי יכולה לתאר את מה שהרגשתי כשהוא אמר את זה ''ת..תודה'' אמרתי התקרבנו יותר ויותר כבר עצמנו עיינים והיינו מרחק של סנטימטר אחד מהשני מה שנשאר זה הדחיפה האחרונה שתחבר את שפתיינו ואז ''שירן איפה שירה??'' אביאל צעק מתוך הבית וואי אני אאהרוג אותו מתישהוא הוא פשוט מת על זה נכון? ''היא הלכה לחברה'' עניתי בקול הכי רגוע שהצלחתי לגייס ואלירן צחק ''אאא'' הוא צעק ונאנחתי בעצבים אני לא מפריעה לו עם הזונות שלו למה הוא צריך להפריע לי? ''שוש בואי אמא פה'' אביאל צעק לי באתי להגיד משו לאלירן אך הוא הקדים אותי ''זה בסדר נראה לי אני גם ככה אלך'' הוא אמר והנהנתי נכנסנו הבייתה ''מזה שירניי כבר 20:00 למה אתם עדיין עם בגד ים??'' היא שאלה ופערתי את עייני ''כבר 20:00??'' שאלתי והיא הנהנה אוקי היינו בחוץ הרבה יותר זמן ממה שחשבתי ''סורי אמא היינו בבריכה ולא שמנו לב מה השעה..'' אמרתי ''טוה לכו להתקלח ואם אתם רוצים אתם יכולים להישאר'' היא אמרה בחיוך לנועם ואלירן רציתי שהם ישארו אבל.. עם המזל שלי ''לא זה בסדר אנחנו צריכים גם ככה ללכת'' נועם ענה והיא הנהנה ''אויי שיט אמא שירה עדיין אצל חברה אני אלך לקחת אותה'' אמרתי ועליתי למעלה ''שירן מזה החוסר אחריות הזאת?!'' אמא צעקה לי מלמטה ''נוו דיי זה לא הזמן מה הכתובת?'' שאלתי ברוגע היא נתנה לי את הכתובת והנהנתי ''טוב ביי'' אמרתי ויצאתי נועם ואלירן הלכו כבר ואין סיכוי שאביאל יצא החוצה עכשיו הוא עצלן מידיי אוקיי נראה לי זה פה.. עליתי במדרגות והגעתי לבית שאליו כיוונתי תיקתקתי בדלת וחיכיתי שיפתחו לי ''מיזה?'' שמעתי מבעד לדלת ''אממ אחות של שירה?'' שאלתי יותר מאשר שאלתי אחרי כמה שניות נפתחה הדלת ''שירנייי'' שירה צעקה וקפצה עליי ''ביי אבישג'' היא אמרה בקול החמוד שלה ''ביי'' אבישג אמרה לה הן התחבקו וזה היה כלכך חמוד ''איך היה לך היום?'' שאלתי אותה כשהיינו בדרכינו הבייתה ''הכי כיף!!'' היא ענתה וקפצה וצחקתי ''הגענו'' אמרתי אחרי כמה דקות של הליכה ''אמא!!'' שירה צעקה כשנכנסה הבייתה נעלתי את הדלת ועליתי למקלחת לשטוף את עצמי מכל היום הזה אוף למה עברנו? בחיפה אין אלירן..יצאתי מהמקלחת ציחצחתי שיניים שמתי פיג'מה ונכנסתי למיטה נרדמת במחשבות על מי אם לא אלירן..

פרק קצרצר אבל אני אוהבת אותוו

מקווה שתיהנו!!

לאב יוו

למה מנצנצת

FOREVER YOUNG {HEBROW}Where stories live. Discover now