FOREVER YOUNG {HEBROW}

פרק 14-מלחמת פנקייקים

התעוררתי בבוקר עטופה בזרועותיו של אלירן מה שישר גרם לי לחייך הזזתי את ידו בעדינות וקמתי למקלחת הצמודה לחדר שלנו אלוהים הלוואי עליי בית כזה גדול חיפשתי מברשות שיניים חדשות בארון והיו שם 3 קופסאות בחרתי את המברשת הכחולה והתחלתי לצחצח כשסיימתי הסתרקתי ועשירתי גולגול עם טיפה שוונצים יפה כזה לבשתי שורט ג'ינס עם קצת קרעים שלא חושפים וחולצה לבנה עם הסמל פיס צבוע כזה וואנס לבנות הסתכלתי בשעון שבטלפון והוא הראה 7:36 ממתי אני קמה בשעות האלה? החלטתי לרדת למטה לעשות משהו הועיל ולהכין לכולם ארוחת בוקר ''מתוק או מלוח?'' שאלתי את עצמי כשהגעתי למטבח ''מתוק'' שמעתי מאחורי קול הסתובבתי וראיתי את נועם ישר חייכתי ''למה אתה ער עכשיו?'' שאלתי ''התעוררתי'' הוא אמר ''טוב אז אתה רוצה לעזור לי להכין ארוחת בוקר לכולם?'' שאלתי ''בואי נתחיל'' הוא אמר והתקרב למטבח ''טוב אז נכין פנקייקים ונחתוך פירות ונכין גם קצפת ו-'' ''וקרפיםםםם'' הוא קטע אותי בהתלהבות וצחקתי ''יש לך נוטלה נכון'' שאלתי ''דא'' הוא אמר ועשה תנועה מוגזמת עם היד ''נתחיל?'' שאלתי והוא הינהן אני התחלתי להכין את הבלילה של הפנקייקים והוא של הקרפים מידי פעם פזלנו אחד לשני ''שירן יש לך לכלוך על הפנים'' הוא אמר וגיחך ''מה? איפה?'' שאלתי מופתעת כי אין סיכוי שהתלכלכתי מעירבוב בלילה ''בדיוק..'' הוא אמר ומרח עלי קצת מהבלילה של הקרפים ''פה'' הוא אמר וצחק ''משהו מצחיק אותך?'' שאלתי ''כן'' הוא ענה וצחק ''וואלה?'' שאלתי וטבלתי את המטרפה בבלילה מוכנה לזרוק עליו ''וואלה'' הוא ענה והסתובב אליי ובשניה כל הפנים שלו היו מלאים בבלילה של הפנקייקים מפה לשם התחלנו מלחמת 'בצקים' וסיימנו בכך שכל הגוף שלנו היה מלא בבצק ''טוב דיייי'' צעקתי על נועם שיפסיק לזרוק עלי את זה ''אז תפסיקי גם!'' הוא אמר כמו ילד קטן וגרם לי לצחוק ''טוב בוא נמשיך'' אמרתי צוחקת והמשכנו להכין את הארוחת בוקר כי זרקנו את רוב הבלילה כי אנחנו גאון ועשינו מלחמה אז היינו צריכים לנקות את זה וגם לעשות חדש סיימנו את הכל בשעה 9:02 הסתכלנו אחד על השני בגאווה ואז צחקנו כי הבנו איך אנחנו נראים כיסינו את כל הדברים שלא יתקררו חס וחלילה ועלינו לנקות את עצמנו כשסיימנו הערנו את כולם והיתיישבנו בשולחן ''מי ידע שחברה שלי כזאת מוכשרת'' אלירן אמר ונישק אותי ''איככ איככ לא במקום ציבורי ימגעילים'' אביאל צעק וכיסה את עייניו ''הבית הזה פרטי'' אמרתי צוחקת ''בשבילי זה ציבורי1 תראי כמה אנשים יש פה'' הוא אמר וצחקנו כשסיימנו לאכול פינינו הכל טוב הם פינו כי אני ונועם הכנו הכל ''למה יש פה בלילה על הקיר?'' ליה שאלה ואני ונועם הסתכלנו אחד על השני וצחקנו וכולם הסתכלו עליינו כמו על שתי מפגרים

''בואו לים'' אלירן הציע וכולם הנהנו כאות הסכמה החלטנו שנלך עוד 30 דקות ככה שיהיה לנו זמן להתארגן אני אביאל אלירן וליה הלכנו לבית שלנו וניסע כבר מישם לים כשסיימנו להתארגן נסענו לים שם שחינו קצת דיברנו שרנו היה כיף אחרי זה הלכנו למסעדה הזמנו לאכול וחיכינו בשקט לאוכל ''נועם פעם אחרונה שעומר ישן אצלך'' אלירן אמר ולפתע ונועם הינהן אני לא חושבת שנועם רצה בכלל שעומר ישן אצלו אבל בסדר הוא רק ווידא המשכנו לשבת בשקט פתאום היה פיצוץ מהמטבח והיה עשן בכל מקום זה הדבר האחרון שאני זוכרת ואז הכל היה שחור

-------------------

אז הנה פרק 14!

מקווה שאהבתן אותוו

לאב יווו

למה מנצנצת