FOREVER YOUNG {HEBROW}

פרק 15-היא לא זוכרת

תקראו את הסיפור החדש שליי!! בבקשה!! כשאני אגיע שם ל 30 צפיות על הפרק הראשון אני עושה מרתון של 5 פרקים!

****

התעוררתי בחדר לבן עם כאב חד בבטן ובראש הסתכלתי קצת לצדדים רואה מכונות וכל מיני צינורות מחוברים אלי אוקי אז אני בבית חולים ניסיתי להתרומם מעט והכאב בבטני הזכיר לי את קיומו אז חזרתי לשכב לאחר כמה דקות שאני מנסה להיזכר למה אני כאן נכנס לחדר אדם בחלוק לבן בעל שיער אפור שמתחיל להפוך ללבן נראה בשנות החמישים לחייו ''שלום שירן איך את מרגישה?'' הוא שאל בחיוך ''שירן?'' שאלתי לא מבינה והוא הסתכל עליי במבט לא מובן ''ככה קוראים לך'' הוא אמר כמובן מאליו ''אא באמת? מגניב'' אמרתי ''למה אני פה?'' שאלתי ''לפי מה שבן זוגך סיפר היי-'' הוא אמר וקטעתי אותו ''בן זוג? יש לי חבר?'' שאלתי בחיוך מנסה לחפש אותו בעייני ''שירן שירן אל תתאמצי'' הוא אמר כשראה שעוותי את עייני בכאב ''אז לפי מה שבן זוגך אמר הייתם במסעדה ואז היה פיצוץ מהמטבח עכשיו'' הוא אמר וסגר את התיק שבידיו ''הרסיסים פגעו לך בבטן מה שגרם לחתך עמוק ולאיבוד דם והרבה וגם נפגעת בראשך לפי הפגיעות את חיה במזל'' הוא אמר והנהנתי בהקלה ''ספרי לי משהו מהעבר'' הוא אמר והרכיב את משקפיו פותח מחדש את התיק מוכן עם עט בידו ''אממ... א..אני לא זוכרת..'' אמרתי במעט בושה הוא הנהן בהיסוס ולבסוף רשם מה שהיה צריך ויצא לא לפני שאמר לי להתראות לאחר כמה דקות נכנס לחדר מישהו בעל שיער שטני ועיניים כחולות ששידרו דאגה ''אתה חבר שלי?'' שאלתי בציפייה כי הוא חתיךך ''את לא זוכרת אותי?'' הוא שאל פגוע מעט ''אני אמורה?'' שאלתי מגחכת ''אני אח שלך! האח התאום שלך! אביאל! את תמיד קוראת לי קוף שכחת?? איך שחכת אותי??'' הוא שאל חסר אונים ''אני מצטערת אבל אני לא זוכרת אותך..'' אמרתי מעט עצובה בשבילו הוא יצא מהחדר ואחריו נכנס מישהו בעל שיער שטני ועיניים ירוקות אומייגאד איזה חתיך! ''שירן..'' הוא אמר ''ואתה?'' שאלתי מנסה לדלות מידע על הנער החתיך שעמד מולי ''אלירן אני חבר שלך!'' הוא אמר המום מעט ''מי ידע שיש לי חבר חתיך כל כך..'' מלמלתי ''מה?'' הוא שאל ''כלום'' אמרתי הוא סיפר לי כל מיני דברים אבל כלום לא עלה לי אני פשוט לא זוכרת אותו לבסוף הוא נאנח בתבוסה ''רק.. אם אני יכול.. אני יכול להרגיש את השפתיים שלך בפעם האחרונה?'' הוא שאל חסר אונים הנהנתי כי לא ידעתי ממש מה לעשות הוא חייך חיוך קטן ורכן לעברי תופס בלחיי מנשק אותי משהו היה לי מוכר קצת בנשיקה הזאת תפסתי בראשו מושכת אותו קרוב יותר מנסה להיזכר במשהו אבל כלום פשוט כלום עולה לי לבסוף התנתקנו מתנשמים הוא חייך חיוך עצוב ויצא אחריו נכנס אדם בעל שיער שחור ועיניים תכולות מהממות אוקי הוא ממש מוכר לי ממש מוכר לי ''מי אתה? אתה ממש מוכר לי'' אמרתי מנסה להיזכר מאיפה הוא מוכר לי אבל כלום לא עלה לי.. היה בעינו זיק של תקווה וחיוך אוטומטית עלה על פניו ''אני נועם'' הוא אמר נועם.. אני בטוחה שאני יודעת מי הוא כי הוא ממש מוכר לי ממש מוכר ''אני החבר הכי טוב שלך''

-פלאשבק-

עמדתי ליד השער וניסיתי להבין איפה המזכירות ואז אחד מהחבורה שלהם התקדם לכיווני גם הוא היה חתיך אני מתחילה לחשוב שלעבור לתל אביב זה אחלה רעיון.. היה לו שיער שחור ועיניים תכולות מהממות אלוהים.. כאילו כולם כאן חתיכים? ״היי״ הוא אמר בחיוך מושלם כאשר הוא נשען על השער ״היי״ עניתי בחיוך ״את חדשה?״ הוא שאל והנהנתי ״צריכה עזרה?״ הוא שאל והנהנתי בביישנות הוא תפס בידי ומשך אותי לכיוון המבנה בעדינות ובפנים הרגשתי איך ליבי מתפוצץ גאד בחיפה אין סיכוי שמישהו היה מתנהג אלי ככה ״אז איך אמרת שקוראים לך?״ הוא שאל ״לא אמרתי״ אמרתי בחיוך והוא גיחך ״איך קוראים לך?״ הוא שאל בחיוך ״שירן ולך?״ שאלתי ״נועם״ הוא ענה בחיוך והנהנתי הגענו למזכירות והיא אמרה לי שאני בכיתה י6 מסתבר שגם נועם ב-י6 וגם כל החבורה שלו אז כנראה יהיה הרבה רעש ״באלך לשבת לידי?״ הוא שאל ״סבבה״ עניתי בחיוך הלכנו לשולחן האחרון והתיישבנו כל אחד סיפר על עצמו עד שהשיעור התחיל והמורה נכנסה היא התחילה לקרוא את השמות עד שהגיעה אליי ״שירן?״ היא שאלה והרמתי את ידי ״הו יש לנו תלמידה חדשה בואי תציגי את עצמך״ היא אמרה בחיוך ״טוב..אממ..אני שירן בת 16 ועברתי לפה מחיפה ו..זהו״ אמרתי בביישנות והתיישבתי ונועם שלח לי חיוך חייכתי בחזרה

רגע.. רגע.. רגע.. נועם.. נועם!

''נועם!!'' צעקתי וחיבקתי אותו אך ישר דחפתי אותו כי הרגשתי את הכאב בבטן ''מה קרה??'' הוא שאל לחוץ ''סתם הבטן'' אמרתי בכאב ''את בסדר?'' הוא שאל והנהתי כאשר הכאב חלף ''את זוכרת אותי?'' הוא שאל כשחיוך ענק על פניו והנהנתי חרוצות ''שירן!'' הוא צעק וחיבק אותי אבל הפעם בעדינות כדי שלא יכאב לי ''אני אוהב אותך!!'' הוא אמר בקול רם ונשק ללחיי ארוכות מה שגרם לי לצחוק ''גם אני אותך'' אמרתי וחיבקתי אותו בחזרה

****

אז זה הפרק!

מקווה שאהבתן!

לאב יוווו

למה מנצנצת