FOREVER YOUNG {HEBROW}

פרק 16

נ.מ אביאל

אני אלירן דניאל וליה כאן כבר חצי שעה בזמן שנועם איתה בחדר לכולם זה לקח כל כך קצת זמן מה לוקח לו כל כך הרבה? רק דיברתי הוא יצא מחדרה עם חיוך ענק על הפנים ''מה יש?'' שאלתי ''היא זוכרת אותי'' הוא אמר ובשנייה פניהם של כולם צנחו ''היי היא תיזכר בכם אני בטוח'' הוא אמר מנסה לעודד ''א..אני אכנס'' ליה לחשה והתקדמה לחדר

נ.מ שירן

אחרי שנועם יצא נכנסה ילדה בלונדינית בעלת עיינים חומות יפייפיה מי זאת? ''מי את?'' שאלתי ובשנייה פניה הפכו לעצובות ''סליחה! אמרתי משהו לא במקום?'' שאלתי עם מעט כאב זה נראה כאילו זה ממש פגע בה.. ''אני ליה'' היא אמרה וניסיתי להיזכר לא כלום לא עולה לי.. ''חברה שלך..'' היא אמרה מנסה לגרום לי להיזכר היא ניסתה לגרום לי להיזכר ואחרי כמה דקות יצאה מהחדר באכזבה ''אוקי שירן הכל בסדר איתך נעשה רק כמה בדיקות ותוכלי להשתחרר'' הרופא נכנס לחדר ואמר בחיוך

-כעבור שבוע-

עבר שבוע ואני לא ניזכרתי בכלום והיום זה היום שאני חוזרת לבית ספר היתכוננתי בזריזות וירדתי למטה הילד החתיך הסיע אותנו איך קוראים לו? אלי? אלירון? אחח אני פשוט אשאל ''איך קוראים לך?'' שאלתי במעט ביישנות בכל זאת פדיחה ''אלירן'' הוא ענה במעט עצב אחרי כמה דקות הגענו לבית ספר נועם ליווה אותי ללוקר שלי כי לא זכרתי איפה הוא.. והוא אמר שהוא יחזור עוד מעט וכיוון אותי לכיתה שלי ואיפה אני יושבת הוצאתי את כל הספרים והמחברות והכנסתי לתיק כשהסתובבתי פגעתי במישהו וגופי הותח על הלוקרים ואז נפלתי ''אחח..'' מילמלתי והרמתי את מבטי פוגשת בעיניים כחולות ''סליחה'' אמרתי ''זה בסדר את בסדר?'' הוא שאל בחיוך מסנוור הוא עזר לי לקום והינהנתי הוא היה ממש חתיך היה לו שיער חום עיניים כחולות בין היפות שראיתי הוא היה שרירי בדיוק במידה ''איך קוראים לך?'' שאלתי ''עומר''

****

פרק קצרררר

אבל בכוונה

כי אני רעה

למה מנצנצת