פרק 7

71 4 5
                                    

סורי לכל הקוראים שלי על כך שלקח לי המון זמן לעלות פרק, הטלפון שלי נהרס והטאבלט שבו אני כותבת עכשיו ממש מעצבן..
שלא נדבר על כך שזה גרם לי להיתבלבל אם כל הרעיונות שיש לי לגבי הסיפור אז בבקשה, תגידו לי עם משהו לא בסדר או לא מסתדר. יאלה פרק.!!!

_____________________________

טוב לא "ממש כמו סרט אלא בדיוק כמו בסרט.."

"מה אתה עושה פה.?" שאלתי מנסה להסתיר את העובדה שאני די שמחה על כך שבא אחריי ולא השאיר אותי לבד..
"באמת נראה לך שאני השאיר אותך לבד..?" אמר וחיוך עלה על פניו
"למה לא.? אנחנו מכירים אולי חמש דקות ותאמת שגם זה די בקושי..." אמרתי

הוא עמד מולי וידיו שעד עכשיו היו בכיסיי מכנסיו השחורים עלו כלפי אחורי ראשו והישתלבו "טוב נכון אני מודה אנחנו אולי לא מכירים יותר מעשר דקות אבל זה לא שיש לי משהו אחר לעשות עכשיו.." אמר והיתקדם כמה צעדים לעברי עד שהיה די קרוב אליי ידו תפסה את סנטרי בעדינות והרימה את ראשי כלפי מעלה עד שפניי היו מול פניו,

וידו השניה נחה לה בעדינות על מותניי וקירבה אותי אליו גם כן "אז למה לא להיסתובב קצת בחברת נערה יפה כמוך.." המשיך עיניו היו מקובעות על שלי כך שלא יכולתי להסיר את מבטי מעיניו הנוצצות "חרטטן" קפצה המילה בראשי וקול קטן יותר הוסיף 'חרטטן אבל חרטטן חתיך' ממש לא!! השבתי לקול הוא חרטטן זה כן אבל חתיך.. ממש לא!!

"למה דווקא אותי תקעו בתוך ילדה קטנה... תודיעי לי כשתיגמרו עם הדרמה הרומנטית ממש מתחשק לי לעקור למישהו את הלשון.." טוב די הבנתי את היצור הזה כי בכל מקרה גם אני לא אוהבת דרמות רומנטיות.. "רואים שאת לא אוהבת דרמות רומנטיות אבל כרגע את ממש בתוך אחת כזאת.. ושוב, זה לא הזמן לזה.."

"הפעם אני אשכח מזה שקראת לי ילדה קטנה אבל פעם הבאה אתה מת.." עניתי ליצור וגיחוח אפלולי נשמע מאותו מקום שבא קולו "מת... את שום דבר ללא הכוחות שלי.. אבל עם כן והיית הורגת אותי בגוף של מי הייתי מת..? אהה דרך אגב את לא יכולה להרוג אותי אלא עם כן באלך להיתאבד ואז אני פשוט אצא לחופשי..."

Basics of DestinyWhere stories live. Discover now