פרק 4

149 19 17
                                    

אוקי קוראים יקרים מצטערת על עיקוב הפרק למרות שהגעתם ליעד של התגובות וההצבעות היו לי מבחנים וכל החרא שקוראים לו בצפר..
בגלל שאני מסיימת בקרוב כיתה ט' אני חייבת להשקיע בלימודים מה לעשות..😭
אבל אני לא אפסיק לעלות פרקים זה מה שבטוח.😝
טוב בטח חפרתי אז יאלה תהנו מהפרק..!

_________________

"זאת את.?!" שאלתי מופתעת לא מבינה את המתרחש לנגד עיניי הסטתי את עיניי אל ליאו במבט שואל
"מצטער קייטי לא ניסיתי לשקר לך או משהו כזה פשוט היא צוטטה לנו באותו היום שדיברנו והיא החליטה שהיא רוצה להיות איתך כשמספרים לך את האמת.." אמר בעודו מכווץ את עיניו לפי פרצופו הייתה לי תחושה שהייתה מריבה קטנה לפני כל זה.
אמא תמיד הייתה עקשנית מאוד.

אמא לפתע פנתה לכיווני "נכון שאני עסוקה ולא אוהבת לדבר על הנושא הזה אבל למרות הכל את חשובה לי מאוד וכנראה הגיעה הזמן לספר לך הכל.." אמרה ואז היסתכלה לעבר ליאו "אני צריך לעשות משהו חשוב אני אחזור אחר כך" אמר שמבטו היצטלב עם זה של אמא הוא נאנח והיסתובב לכיוון הדלת המסתורית שבה ניכנסנו.

"לא אמרת שאתה צריך להראות לי משהו? מה פיתאום אתה הולך לעשות..?" שאלתי וקצת עצבים נשמעו בקולי "מצטער.." אמר ויצא טוב הייתי מופתעת, אבל אחר כך אסגור איתו את החשבון על זה למרות שמההתחלה רציתי לדבר על זה עם אמא טוב נו העיקר שיספרו לי כבר..

"בואי שבי.." אמרה אמא וטפחה על המושב לצידה על ספה שלא ראיתי קודם לכן שסרקתי את החדר במבטי.
היתיישבתי על הספה לידה והיסתכלתי עליה,
"אני לא מאמינה שכל כך מהר הגיעה הזמן לספר לך את האמת" אמרה אימי ונאנחה
"כן, אמא אני מוכנה, אני באמת רוצה לדעת על הכוחות שלי ועל עצמי.." אמרתי בהתלהבות

ועדיין היסתכלתי בעינייה היא נשמה עמוקות ואמרה "אוקי אני אספר לך את מה שאני יודעת, הכוחות שלך הפתיעו את כולנו הם לא היו אמורים להופיע בתקופת הזמן הזאת, היסודות הקודמים חיו לפני 100 - 150 שנה אם לא יותר, עד עכשיו אני לא יודעת למה היסודות חזרו לחיים.." וואו חשבתי לעצמי
רגע הם? אני לא היחידה?

"יש עוד יסודות חוץ ממני.?" שאלתי בהפתעה "ברור שיש" אמרה בחיוך והמשיכה "אדמה, אוויר, מים, ואש ..." קטעתי אותה ואמרתי "רגע אני יסוד האש זה אומר שיש עוד שלוש כמוני.? עוד שלושה אנשים שיש להם כוחות שדומים לאלה שלי.?"

טוב אם לומר את האמת זה די מגניב שיש עוד שלושה אנשים שדומים לי שיש להם כוחות דומים לשלי!!
אוקי עכשיו את מתלהבת יותר מידי..
אמר עוד פעם הקול בראשי הקול הזה נשמע יותר גברי ששלי אמור להיות.. טוב עכשיו התחלת לחשוב על גברים נו באמת...

"קאתרין..?" שאלה אמא ועינייה הביעו דאגה וידה הונחה על ראשי "הכל בסדר פשוט שקעתי שוב במחשבות.." אמרתי לאימי והיא עצמה את עינייה וחייכה ואז לפתע קמה וניגשת לעבר השולחן וחוזרת ובידייה מעטפה היא לקחה את ידיי בידייה והניחה את המעטפה בידיי...
"תישמרי על המכתב הזה ואל תאבדי אותו הוא יעזור לך ברגעים קשים, תשמרי עליו כאילו היה יקר מאוד לליבך.." אמרה אימי "את לא צריכה לדאוג אני אשמור עליו תמיד איתי.." אמרתי כדי להרגיע

Basics of DestinyWhere stories live. Discover now