טוב לוטם, יש לך שתי אפשרויות.
להיכנס להתקף חרדה, ולגרום לזה שגם נעה גם עומר וכנראה שגם אדיר יצפו בך מתמוטטת.
או שאת לוקחת את עצמך בידיים, לובשת חיוך מזויף, ויורדת להשתכר עם האנשים שמחכים לך.
כן, האופציה השניה נשמעה לי הרבה יותר טובה.
הכרחתי את עצמי לקחת נשימות עמוקות עד שנרגעתי ואז ירדתי למטה.
כהרגלי, פניתי אל המקרר וחטפתי שקית שוקו מהמגירה.
"את תמיד שותה שוקו?"
קפצתי במקומי בבהלה.
"מה אתה אידיוט?" צעקתי על אדיר.
"סליחה." הוא אמר משועשע.
גלגלתי את עיניי ופתחתי את שקית השוקו בין שיניי.
"אלוהים את סקסית." הוא אמר בקול חלש.
גלגלתי את עיניי שוב והתעלמתי מהתחושה שהקול שלו העביר בי. אף פעם לא הייתי מאלו שנופלות ממחמאות, אך משום מה, לו זה כמעט עובד.
"לא כואב לך כבר לגלגל עיניים? יהיה לי עצוב לראות אותך פוגעת בעיניים היפות האלו."
נאבקתי בדחף לגלגל עיניים בפעם השלישית ורק נעצתי בו מבט.
הדרך שבה הוא הסתכל עליי גרמה ללחיי להאדים ואני התפללתי שהקוקו שלי ישתחרר וייפול על פניי כדי שאדיר לא יראה את זה.
מזל שהשיער שלי גדל במהירות ועכשיו הוא הגיע כבר לחלק התחתון של שכמותיי כשהוא פזור.
הסתובבתי בהפגנתיות והלכתי לסלון צונחת על הספה.
הספה שקעה כשאדיר התיישב לידי.
איך הוא כל כך כבד? זה בטח השרירים.
הוצאתי את האייפון שלי בקושי רב מכיס מכנסיי הצמודים ולחצתי על איש הקשר של עומר.
"איפה אתה?" שאלתי אותו כשהוא ענה.
"בחוץ תצאו." הוא השיב בקצרה וניתק.
זאת הייתה אחת מהסיבות שחיבבתי את עומר.
הוא פשוט הבין אותי. הוא היה חד ולעניין.
"נטע! הולכים!" צעקתי לו.
תיארתי לעצמי שנעה בחדרו ושאני ממש לא רוצה להתפרץ להם באמצע.
"באים!" נעה השיבה מלמעלה כמצופה.
קמתי מהספה והשחלתי את האייפון לכיס מכנסיי.
אדיר הסתכל עליי מהופנט.
"מה?" שאלתי בתקיפות.
"את פשוט מדהימה." הוא אמר, מוקסם.
לא יכולתי להתאפק וגלגלתי את עיניי בפעם השלישית בחצי שעה הקרובה.
רטנתי בכעס ויצאתי מהבית. אני שונאת את איך שהוא גורם לי להרגיש.
אדיר, נטע ונעה יצאו אחריי וכולנו נכנסנו למכונית של עומר.
"מישהו צריך להיות נהג תורן." אמר עומר ממושב הנהג והסתכל אחורה.
"אני אהיה." התנדב אדיר.
כולנו הסתכלנו עליו בפרצוף לא מאמין.
"כן, יש לי כנראה יותר סיכויים לזכות בלוטם כשאני פיקח." הוא אמר בכנות.
התכווצתי במקומי והסמקתי עד עומקיי נשמתי כשכל המבטים הופנו אליי.
שוב הוא והישירות שלו.
"או-קיי.." אמר עומר והתחיל בנסיעה.
"נטע תחליף מקום עם נעה אני צריכה להגיד לה משהו." ביקשתי מנטע שישב באמצע הספסל האחורי.
"אנחנו עוד שניה מגיעי,"
"פשוט תעשה את זה." קטעתי אותו.
שניהם פתחו את החגורה ונעה עברה מעל נטע בזמן שהוא החליק למושב שלה.
"אני לא יודעת עוד כמה זמן אני יוכל להתמודד איתו." לחשתי לה ונעצתי מבטי בעורפו של אדיר.
"אז תפסיקי לנסות להילחם בזה. תנסי איתו, מה כבר יכול לקרות?" היא לחשה.
"אני לא רוצה. יש לי מספיק אנשים בחיים שלי. אני לא צריכה עוד." תירצתי לה.
"אני יודעת שזאת לא הסיבה. אני יודעת שזה בגלל שאת מפחדת להתאהב בו. אבל מה שאת לא מבינה מותק, זה שאת כבר מאוהבת." היא התיישרה במקומה והשעינה את ראשה על נטע המרוצה מהמחווה הקטנה שלה.
הייתי בשוק ממה שהיא אמרה.
אני לא מאוהבת באדיר!
אני לא?
אני לא!
"אני שונאת אותך." אמרתי לה. עכשיו כבר לא לחשתי.
כעסתי עליה שהיא השאירה אותי עם כאלה מחשבות.
היא רק חייכה חיוך שומר סוד, מחכה לרגע שאני יבין את מה שהיא כבר הבינה.
אני הייתי מאוהבת באדיר.
YOU ARE READING
תמיד היה אותך
Romanceלוטם אשרת בטוחה שעולמה התpurr מתחת לרגליה כשאמה מתה. היא נשארת עם אבא שלא ממש מתפקד, אח גדול שהוא כל עולמה עכשיו, ולב שבור. היא מדחיקה כל רגש אפשרי ונסגרת בפני כולם, עד שהוא הגיע.
