"אמ.. כ-כן, כאילו.. כן אני חברה שלה." אני מרגישה את הפנים שלי עולות בלהבות. אני הולכת אחורה ונעלמת בין כל האנשים. בטח הוא חושב שאני איזו פריקית אחת.
אני עוזבת את האולם לבד, הולכת אל החדר שלי ושל קימברלי. אני מעדיפה לנוח קצת בחדר. כשאני מגיעה אני מכניסה יד אל הכיס ונזכרת שהמפתחות אצל קימברלי. עליתי עד לפה בשביל כלום? אני גוררת את עצמי עד למטה במטרה לחפש את קימברלי בין כל האנשים. אני נכנסת לאולם ולא מוצאת שם אף אחד מלבד כמה ילדים בודדים.
"תגידו!" אני צועקת, "ראיתם במקרה ילדה? גבוהה? שיער בלונדיני מבולגן? עיניים חומות? מכוערת?" כמובן שאני משקרת, קימברלי מדהימה ביופיה. אני נאנחת כשהם עונים שלא. אני באה ללכת אבל אחד צועק לעברי, "כולם עזבו לקפיטריה אם זה עוזר!"
אני הולכת ומחפשת את מזלי בקפיטריה. היא עצומה, מלאה בילדים ובשולחנות מלאים. המקום מואר והכי חשוב- מלא באוכל. התיאבון שלי כבר מתמלא אבל אין לי שום מקום במילא אז אני מניחה שאני אצטרך לדחות את התיאבון הזה.
אני עומדת בפתח ומשקיפה על כולם, עד שאני מוצאת את מי שחיפשתי. קימברלי. אני מתקדמת במהירות, מתנגשת בכמה ילדים בדרך. בסוף אני מגיעה לשולחן שלה. לידה יושב ריף, ומצדה השני יושב... בן זוגי לצוות השנה? לידם יושבים עוד חבורת בנים שאני מסיקה כחברים שלו. אני תוהה אם הוא בכלל יודע שאני בצוות שלו.
"הנה את!" קימברלי אומרת מיד, "אבו ואני חיפשנו אותך מלא, בסוף התייאשנו. בואי שבי איתנו. זו בריאנ-" לפני שקימברלי מספיקה להשלים את המשפט אני מתפרצת. "איפה המפתחות?" אני אומרת במהירות. "אממ.. הם כאן בכיס שלי.." היא מביטה בי מוזר ומכניסה יד אל הכיס. לבנתיים אני בוחנת את הבנים שיושבים מסביב לשולחן ובוהים בי כאילו נחת מולם יצור לא מזוהה.
אני משפילה את מבטי.
"הנה זה!" היא שולפת את המפתחות ונותת לי אותם, אני באה ללכת אבל קימברלי דורכת לי על הרגל וחוסמת לי את המעבר, "רגע!" היא צועקת, "הכרת כבר את בריאן?" היא מצביעה עליו, אלוהים הילד הזה נראה כל כך טוב. "השמות שלכם זהים!" היא מכריזה.
"הם לא זהים," אני מתפרצת, "הם דומים." ריף צוחק מהתיקון. יש לנו שיגעון כזה על טעויות בין דומה לזהה. קימברלי מגלגלת את עיניה, "אתם כאלה מוזרים."
"אז קוראים לך בריאני או משהו?" בריאן, בן זוגי לצוות, מתפרץ. אני מתאפקת לא לצחוק מהטמטום. בריאני? הוא אמר את זה כרגע ברצינות? "בריאנה." אני מתקנת אותו.
"בריאנה.." הוא חוזר על שמי. "את מתכוונת לקחת את המפתחות שלך וללכת? היינו באמצע שיחה."
אני מרגישה מושפלת. זו בכלל לא אני שרצתה להשאר, קימברלי לא נתנה לי ללכת! אני שולחת לו מבט עצבני ולפני שריף וקימברלי מתחילים לנזוף בו אני בורחת. ההליכה שלי די מהירה, כדי להספיק להגיע אל החדר לפני שעוד מישהו ייתפוס אותי ויגרום לי לחזור לקפיטריה שוב. כשאני נכנסת אל החדר אני נשכבת במיטה שלי.
YOU ARE READING
Teamwork
Teen Fiction'טימוורק' היא פנימייה שנועדה לגבש קבוצות חברות ולפעול למען עבודה בשיתוף פעולה ועבודת צוות. כשבריאנה מגלה על פנימייה זו, היא מחליטה לעבור אליה ביחד עם חבריה הטובים - ריף וקימברלי. היא מקווה להשיג בפנימייה זו שינוי טוב בחייה, שינוי שיביא איתו קרבה אל...
