פרק 50

3.2K 277 24
                                    

תודה רבה על כל התגובות וההצבעות שלכן- מעריכה זאת כל כך!!!

תיהנו

~דילן~

פניתי לחדרי כאוב וכעוס. כל מה שרציתי לעשות באותו רגע היה לארוז את החפצים שלי ולעוף מפה כמה שיותר מהר, אך ידעתי שזה לא אפשרי, והאופציה היחידה העומדת לרשותי היא להיכנס למיטה ולא לצאת ממנה לעולם.

נכנסתי אל חדרי בסערת רגשות וראיתי את שון בדיוק יוצא מהמקלחת. נזרקתי על המיטה בעוד ידיי משולבות מאחורי ראשי, עצמתי את עניי ונשמתי נשימות עמוקות במטרה לנסות עד כמה שאפשר, לאגור את הכאב העצום שאפף כל חלק בגופי.

"הכל בסדר אחי?" פנה אליי שון בעודו משחיל את חולצתו דרך צווארו.

"רוצה לשמוע עצה מחבר טוב? אל תתאהב לעולם, אהבה זה רק סבל." הפניתי אליו את מבטי.

"עוד פעם אשלי? מספיק אחי, אתה חייב להרפות ממנה. היא המשיכה הלאה וכדאי שגם אתה תמשיך." אמר והתיישב על מיטתו השוכנת מימיני.

"הלוואי שזה היה כל כך פשוט..." פלטתי.

דלת החדר נפתחה ולתוכה נכנס לא אחר מאשר דין- הבן אדם האחרון עלי אדמות שרציתי לראות כעת.

"יש מישהו במקלחת?" שאל דין ונכנס אל פנים החדר.

"אין אף אחד." השבתי בטון רוגז.

"יופי, אז אני אקח בגדים ואכנס." השיב.

"אתה לא אמור להיות עכשיו עם ג'ון? או שזה עוד אחד מהשקרים שלך?" שאלתי בזלזול.

"אז זו הסיבה לפנים הזעופות שלך... שמעת את השיחה שלי ושל אשלי." קבע ופנה לעבר ארון הבגדים.

"כן שמעתי," השבתי וקמתי למצב ישיבה.

"מה קרה דילן?" שאל והסתובב לכיווני כשהוא נשען על דלת הארון, משלב את ידיו. "הבנת סוף כל סוף שאיבדת אותה? שהיא לא אוהבת אותך יותר? הבנת שהפסדת לא רק בקרב אלא גם במלחמה?" שאל מרוצה מעצמו.

"אני אגיד לך מה הבנתי י'חתיכת בן זונה!" התנפלתי עליו בעודי אוחז בצווארון חולצתו ומצמיד אותו בחוזקה אל דלת הארון.

"דילן!" קרא שון וקם ממקומו, אך לא שמעתי בקולו.

"אתה יודע מה הבנתי?! הבנתי שאתה חתיכת אפס, שקרן עלוב! ואם אתה חושב שתישאר עם אשלי עוד זמן רב, למרות כל השקרים שלך, אתה טועה בגדול. אף אחד לא אוהב שקרנים, ואני נשבע לך שביום שאשלי תבין איזה שקרן עלוב אתה, היא תעיף אותך לעזאזל. ואתה יודע מה דין? כן, ניצחת אותי, וכנראה אני ואשלי כבר לא נהיה ביחד! אבל אתה דין, אתה תישאר לבד כל החיים שלך!" צעקתי קרוב לפניו ודחפתי אותו הצידה בחוזקה ,גורם לו למעוד אחורה וליפול. אחרי כל זאת יצאתי מהחדר עצבני מתמיד.
בעודי פוסע במסדרון ועובר בין החדרים בהליכה מהירה המבטאת את זעמי, שמעתי לפתע קול חלוש של נערה הבוקע מתוך אחד החדרים. ככל שהתקדמתי יותר במסדרון כך קולה הלך וגבר.

הזדמנות שנייה לאהבהWhere stories live. Discover now