פרק 6 ~נואל~

5.9K 348 19
                                    

          

~נואל~

לאחר שנכנסנו לביתי והנחתי את חפציי, סימנתי לנייתן שהוא יכול לשבת על אחד מכיסאות הבר שנמצאים במטבח. בזמן שהוא התיישב פתחתי את המקרר ובדקתי מה הם האופציות לשתייה.

"אז ככה, קולה, תפוזים או סודה?" שאלתי והעפתי מבט לעברו.

"קולה יהיה סבבה." השיב והסתכל סביב על הבית. "שקט פה." אמר.

"כן, אמא שלי בעבודה מהבוקר עד הלילה." השבתי ומזגתי את הקולה אל הכוס שלקחתי מהמדיח. "יש ימים שהיא כלל לא חוזרת הביתה, כששולחים אותה לנסוע אל מחוץ לעיר." הוספתי והושטתי לעברו את השתייה.

"מה בנוגע לאבא שלך?" שאל ולגם מהקולה.

"ההורים שלי גרושים. אבא שלי גר מחוץ לעיר, כך שהקשר בינינו לא מי יודע מה." השבתי והתיישבתי למולו. "המצב הזה דיי מבאס, אבל לפחות יש לי את דילן איתי, לא שאני ממש מסמפתת אותו אבל גם זה משהו. "

"דילן?" שאל בהרמת גבה.

"אח שלי, זוכר?" השבתי בשאלה.

"את מתכוונת לדילן בראון? דילן מהשכבה שלי הוא אח שלך?" קולו עלה בטון. מה שהעיד על הפתעתו.

"כן," צחקתי. "למה אתה כל כך מופתע?"

"וואו, בחיים לא הייתי מעלה על דעתי שאתם אחים. אני מתכוון, את כל כך עדינה, נחמדה, ביישנית. והוא כל כך, כל כך לא. " השיב מבולבל.

"אתה יכול להגיד שהוא מגעיל, בעל אובר ביטחון עצמי וסטוציונר, זה בסדר." אמרתי.

"מה? לא התכוונתי-" התחיל. דלת הכניסה שנפתחה לפתע גרמה למילותיו לגווע. שנינו מיד הסבנו את מבטנו לעברה.

"היי סיס," קרא דילן וזרק את ילקוטו לעבר הספה. לאחר שנייה קלט שאני לא לבד והתקדם לעברינו. אוי לא.

"נייתן קולינס, " פתח.

"דילן בראון," השיב לו נייתן באותו טון כשהוא מסתובב לעברו עם כל גופו.

"מה פשר מעשיך פה?" שילב דילן את ידיו, סוקר אותו.

"דילן!" קראתי, אך הוא התעלם ממני לחלוטין.

"באתי לעבור עם נואל על החומר באזרחות, למה? יש בעיה?" שאל נייתן, קם מכיסאו ונעמד למול דילן כשהוא משלב את ידיו גם כן. אהבתי את העובדה שדילן לא מאיים עליו בשום צורה.

"שום בעיה," התרחק דילן ופנה לפתוח את אחד הארונות. "חוץ מזה שאחותי ממש טיפשה אין שום בעיה." שלף כוס מהארון.

"סיימת?" שאלתי ברוגז.

דילן מזג קולה לכוסו והשיב עם חיוך "סיימתי". מיד לאחר מכן עלה במדרגות לעבר חדרו כשהוא טורק אחריו את הדלת.

הזדמנות שנייה לאהבהWhere stories live. Discover now