פרק 38

3.5K 309 29
                                    

תודה רבה על כל התגובות וההצבעות!!!

תיהנו ♥

~נואל~

לקראת הערב, בזמן שישבתי בחדרי והכנתי את שיעורי הבית נשמעו נקישות על דלת ביתי, מה שגרם לי לפסוק מעיסוקיי ולרדת למטה בכדי לפתוח את דלת הכניסה.

"ריאן? מה אתה עושה כאן?" שאלתי מופתעת לאחר שריאן נגלה לפניי.

"יש לי משהו ששייך לך," הושיט לעברי את התליון. פתחתי את כף ידי ונתתי לתליון לנשור עליה בעדינות.

"תודה," אמרתי וקפצתי את כף ידי.

"על לא דבר," השיב ופנה ללכת.

"ריאן," קראתי, גורמת לו להסתובב חזרה אליי. "איך ידעת איפה אני גרה?" .

"יש לי את השיטות שלי." קרץ אליי ועיקל מעט את שפתו.

"ממ...בחור מסתורי..." צחקתי.

"אתן אוהבות אותנו כאלה, או שמא אני טועה?" חייך.

"האמת שכן. אבל אתה לא באמת מתכוון ללכת בלי לספר לי, נכון?" שאלתי בפניי כלבלב מסכן שאליו לא ניתן היה לסרב, לפחות זה מה שקיוויתי.

"נו טוב, בגלל שאת כל כך חמודה, אני אספר לך," התקרב אליי. "אבל את צריכה להבטיח לי שלא תספרי לאף אחד." אמר ברצינות מדומה.

"מבטיחה," צחקתי.

"אוקיי, אז ככה: לאחר שכל התלמידים יצאו מהכיתה, נכנסתי פנימה, פתחתי את היומן הכיתתי ו... הופ, הכתובת נגלתה למול עניי... וככה בעצם מצאתי את ביתך..." הסביר בהגזמה.

"וואו, ממש התאמצת אה?" שאלתי בציניות.

"אכן כן," השיב. "טוב, צחקנו, דיברנו, נהנינו... אבל אני חושב שכדאי שאני אלך הביתה, עוד לא סיימתי את העבודה המזורגגת הזו בספרות ואם אני לא רוצה נכשל... בקיצור אני חייב לעוף." אמר.

יכולתי להציע לו לעשות את העבודה יחד איתי, הרי גם לי אין בן זוג לעבודה, אך ויתרתי. לא רציתי לפתח בו ציפיות ולגרום לו לחשוב שאני מעוניינת בו, למרות שאני לא יכולה להכחיש שאינני מרגישה דבר כלפיו, כי כן יש לי משהו אליו. אני לא יודעת להגדיר בדיוק מה, אך מה שאני כן יודעת זה שכעת אני מעדיפה אותו רחוק ממני כמה שאפשר מבחינה רגשית.

"טוב, אז נתראה." נפרדתי בחיוך וסגרתי את הדלת, נשענת עליה, פותחת את ידי ומביטה בתליון. מי היה מאמין שאיבדתי אותו לפני שנה וכעת הוא נמצא שוב בין ידיי. פתחתי אותו בעדינות והבטתי בתמונה, התמונה בה אני ודילן מחובקים ונראים מאושרים מתמיד. לא שמתי לב לכך שאני דומעת עד שחשתי את הדמעות נופלות על מפרק ידי. לפתע הגעגועים לדילן הציפו אותי וכל מה שרציתי באותו רגע זה שהוא יהיה כאן, איתי. שהמצב יחזור לקדמותו, בדיוק כמו פעם. מבלי לחשוב יותר מדי ניגשתי לעבר הנייד שלי שהונח קודם לכן על השידה שבסלון וחייגתי אליו.

הזדמנות שנייה לאהבהWhere stories live. Discover now