פרק 44

3.2K 280 22
                                    

תודה רבה על התגובות וההצבעות שלכן- תמשיכו כך! :)

תיהנו ♥

~נואל~

למחרת בבוקר כשהגעתי לבית הספר, התחמקתי מאשלי כמה שיכולתי. ידעתי שכעת היא יודעת ששיקרתי לה, אבל לא ידעתי מה היא הולכת לעשות. מה שבטוח היא רוצה להרוג אותי!. אתמול, כשניסיתי לשאול את דילן איך הלך לו, הוא לא השיב, רק חייך לעצמו כמו דביל והסתגר בחדר. תיארתי לעצמי שהוא מרוצה מעצמו, אבל השאלה היא- האם גם אשלי מרוצה.

לאחר שני שיעורי הבוקר הראשונים, פניתי ללוקר שלי בכדי להחזיר את חפציי וברגע שסגרתי אותו, קלטתי את אשלי מתקדמת היישר לכיווני.

"שיט!" לחשתי לעצמי, הסתובבתי לכיוון השני והתחלתי להתקדם במהירות.

"נואל!" קראה לפתע אשלי מאחורי, אך התעלמתי ועשיתי עצמי כלא שומעת.

"נואל!" קראה שנית והגבירה את קצב הליכתה עד שהצליחה להשיג אותי.

"היי," הפניתי אליה את מבטי בעודי מזייפת חיוך.

"את לא שומעת שאני קוראת לך?" שאלה.

"קראת לי? מצטערת, לא שמעתי," שיקרתי. "אמ... טוב נדבר אחר כך, פשוט קבעתי עם קייטי שאני אפגש איתה אחרי השיעור להסביר לה משהו," שיקרתי שנית והגברתי את קצב הליכתי.

"את מתחמקת ממני?" שאלה אשלי בחשדנות כשהיא מצמצמת את הפער בנינו .

"מתחמקת ממך? מה פתאום! למה שאני אתחמק ממך?" זייפתי הבעה מופתעת.

"אולי בגלל ששיקרת לי אתמול?" השיבה בחדות.

"עלית עליי," עצרתי במקומי והודיתי באשמה.

"כן, את שקרנית דיי גרועה." אמרה.

"אשלי, אני ממש מצטערת. אני יודעת שאת בטח ממש שונאת אותי עכשיו על כך ששיקרתי לך בנוגע לדילן. אבל תביני, דילן ממש לחץ עליי ואת מכירה את דילן, כשהוא רוצה משהו הוא תמיד משיג אותו. ואני, אני משתכנעת דיי מהר כמו שאת יודעת, ובכל זאת הוא אח שלי. טוב אני יודעת שזה לא תירוץ ושאת בטח רוצה להרוג אותי כי בגדתי באמון שלך, ועוד אחרי כל התקופה הזו שהתייחסתי אליך באופן נוראי. מה שאני מנסה לומר פה בעצם, זה שאני באמת אבין אם תחליטי שאת לא רוצה שנמשיך להיות חברות יותר..." אמרתי במהירות.

"נואל תנשמי," הרגיעה אותי. "תגידי, מתי תפסיקי להסיק מסקנות לפני שאת שומעת את הצד השני? תפסיקי להיות לחוצה כל כך".

"מצטערת." השבתי מתנשפת מעט.

"ותפסיקי להתנצל כבר!" דרשה. "תראי, אני מודה שכעסתי עלייך בהתחלה וממש תכננתי איך אני הולכת לצאת עלייך," התחילה.

"אבל?" שאלתי בציפייה.

"אבל, למזלך יש לך אח שדואג לך, שביקש ממני לא לכעוס עלייך והודה שהוא זה שהכריח אותך לעשות זאת." אמרה.

"באמת? דילן עשה את זה בשבילי?" שאלתי מופתעת.

"כן, דילן עשה את זה בשבילך." השיבה.

"רגע, אז מה זה אומר? זה אומר שסלחת לי?" שאלתי בתקווה.

"כן, זה אומר שסלחתי לך." אמרה כשחיוך פרוש על שפתיה.

"וואי, את לא מבינה כמה אני שמחה," אמרתי מחויכת וחיבקתי אותה.

"טוב, אז שנלך לאכול?" שאלה לאחר שהתנתקה ממני.

"כן, אני מורעבת." השבתי בעוד שתינו מתקדמות לעבר חדר האוכל.

"איך הולך עם ריאן?" שאלה אשלי לאחר ששתינו התיישבנו אחת מול השנייה.

"האמת שהיום הוא עוד לא הציק לי," צחקתי.

"מעניין למה..." פלטה אשלי.

"מה? מה את חושבת?" שאלתי.

"לא יודעת, אולי נמאס לו להילחם על משהו שלעולם לא יהיה שלו והוא החליט להמשיך הלאה..." אמרה ולגמה מהשתייה.

"את חושבת?" שאלתי מכווצת מעט את עניי.

"למה? זה יפריע לך אם הוא יתחיל עם מישהי אחרת?" שאלה בוחנת אותי במבטה.

"יפריע לי? לא. למה שזה יפריע לי?" משכתי בכתפיי. "מצידי שיתחיל עם מי שהוא רוצה, העיקר שיעזוב אותי בשקט כבר." אמרתי וטעמתי מהסלט.

צלצול הנייד שלי נשמע, הוצאתי אותו מכיס הג'ינס שלי והבחנתי במספר לא מוכר.

"הלו?" פתחתי לאחר שבלעתי את מספר הירקות ששכנו בפי.

"נואל, זה רייאן." אמר ברצינות.

"מדברים על החמור," חייכתי לעבר אשלי. "מה, איך השגת את המספר שלי? אה תן לי לנחש, שוב הצצת ביומן?" שאלתי ולגמתי מהמים.

"נואל, אני בבית חולים." אמר וגרם לי להיחנק מהמים שלגמתי.

"מה קרה?" שאלה אשלי כשמבט מודאג על פניה.

"מה אתה עושה בבית חולים?" שאלתי לאחר שחזרתי לעצמי וקמתי ממקומי.

"עברתי תאונה עם האופנוע." השיב.

"מה?" שאלתי המומה.

"את יכולה לבוא? אני בבית חולים 'סיאטל גרייס' " אמר.

"כן, אני, אני כבר באה," גמגמתי וניתקתי את השיחה.

"נואל, מה קרה?" שאלה אשלי וקמה גם היא ממקומה.

"רייאן, הוא עבר תאונה עם האופנוע. אני חייבת ללכת." אמרתי ויצאתי במהירות מחדר האוכל אל עבר היציאה.

"נואל, חכי רגע," קראה אשלי כשהגענו למסדרון.

"מה?" הסתובבתי לכיוונה.

"את בסדר?" שאלה.

לא הוצאתי מילה מפי כדי לא לפרוץ בבכי, רק הנדתי את ראשי מצד לצד כאות לכך שאני ממש לא בסדר.

"את רוצה שאני אבוא איתך?" שאלה ברוך.

הנהנתי אליה בתחינה.

מבלי לבזבז יותר מדי זמן שתינו יצאנו במהירות אל מחוץ לבית הספר, עלינו על מונית וביקשנו מהנהג לנסוע כמה שיותר מהר לבית החולים.

**************************************

אז כמו תמיד אשמח לתגובות והצבעות, אל תתביישו לפרגן ;)

אל תחשבו ששכחתי מ"מישהו שומר עליי", אני כותבת פרק מתי שמתאפשר לי.

אוהבת נופר ♥


הזדמנות שנייה לאהבהWhere stories live. Discover now