פרק 5 - נואל

5.7K 359 10
                                    


~נואל~

את כל היום ביליתי בהתחמקויות מנייתן. התחמקתי ממנו בקפיטריה, במסדרון, בחצר. בכל הזדמנות שרק היתה לי. אך כעת כבר לא יכולתי להתחמק יותר, כיוון שסוף היום הגיע ואיתו שיעור אזרחות.

נכנסתי לכיתה וכהרגלי התיישבתי במקום האחרון. התלמידים נהרו בזריזות למקומותיהם וכמו תמיד נייתן היה בין האחרונים. כשנכנס שלח לעברי מבט ספק כועס,ספק מאוכזב והתיישב במקומו. רגע אחרי מר פארקר נכנס אל הכיתה, מניח את תיקו על שולחנו וממתין שנפנה לו את תשומת לבנו.

"יש לי הודעה משמחת עבורכם," פתח. "אני לא יכול להעביר היום שיעור מסיבות אישיות, אז אני רק אעבור איתכם על שיעורי הבית ואתם משוחררים".

"אתה באמת חייב לעבור על שיעורי הבית?" התאונן זאק כשהוא מגלגל את עניו.

"יש סיבה מיוחדת לשאלתך, זאק?" השיב מר פארקר. "שוב לא הכנת את שיעורי הבית?"

"אני פשוט מחכה שהזכות לתלמיד תיכנס לתוקף." השיב זאק.

"לצערך, הזכות הזו לעולם לא תיכנס לתוקף. לפחות לא בשיעורים שלי." השיב מר פארקר. "אני לא צריך לומר לך מה העונש על חוסר הכנת שיעורי בית, נכון?".

"לא, זה בסדר, אני בקיא כבר בכל סוגי העונשים." השיב זאק בפנים זועפות והשליך את עפרונו לעבר השולחן.

"טוב, בזבזנו מספיק זמן. נואל, תני לי דוגמא למשהו שנחשב בעיניך לכבוד ומשהו שנחשב לחוסר כבוד." פנה אליי.

למה הוא תמיד פונה אליי? המטרה של לשבת בסוף הוא להתחמק מכך שיפנו אליך, אבל כנראה שאצל המורים זה בדיוק להיפך.

"אמ... אין לי דוגמא מסוימת למה נחשב בעניי לכבוד, אני מתכוונת, מה שאני מבקשת זה כבוד הדדי, כמו שיש בין כולם או כמו שצריך להיות." אמרתי מעבירה מבט תוכחה לעבר נייתן.

"אוקיי, ומה נחשב בעיניך לחוסר כבוד? תני דוגמא, רק הפעם יותר מוחשית אם אפשר." ביקש.

כל התלמידים הפנו אליי את מבטיהם, מצפים לתשובה. גם נייתן הסתובב לכיווני, מחכה לשמוע את מוצא פי. מחכה לראות האם אני באמת אשתמש בתור דוגמא במה שהוא עצמו עשה לי.

לקחתי נשימה עמוקה ופציתי את פי. "אמ... אם למשל אתה קובע עם מישהו לעזור לו בשיעורי הבית ואתה אפילו מוכן להגיע עד אליו הביתה, ואז אתה מגלה שהוא בעצם לא בבית, שבמקום להיות בבית הוא נמצא במסיבה ושכח ממך, זה נחשב לזלזול באותו אדם בעיניי." אמרתי מעט לחוצה ממבטו הנוקב של נייתן בי.

"זה באמת לא יפה." אמר מר פארקר.

"ואם הוא לא שכח?" התערב נייתן. "ואם הוא ממש רצה להודיע אבל פשוט לא היתה באפשרותו להודיע?" נעץ בי את מבטו.

הזדמנות שנייה לאהבהWhere stories live. Discover now