הסיפור הגדול התחיל לא בעולם שלנו, העולם הרגיל, אלא בעולם שונה לגמרי. המעבר אליו היה רק מאיזשהו אי קסום, משונה וסודי ביותר באוסטרליה. אף לא אדם אחד ידע על קיומו, אפילו לא העוברים והשבים. עד שיום אחד, זה התחיל; וההרפתקה המסחררת עוצרת הנשימה, באה, וההרפתקה הזאת שינתה לכל אדם את חייו.
***
"שלום!" הקריא אריק בכיתתו והמשיך את דבריו. "אני אריק הוניוס, ואני בן 14. נולדתי בארצות הברית, אך כשהוריי נעלמו, מצאה אותי משפחה ואימצה אותי כאן, באוסטרליה. החברים הכי טובים שלי הם פיטר ומאי, והם בערך בני גילי. פיטר ומאי הם המשפחה שלי, אמנם לא הביולוגית, אבל אני לא מתייחס לזה, וזה חסר-משמעות בעיניי. הם מממנים לי את בית הספר, וכל מה שאני צריך הם עושים ואף מעבר. אני מבקש רק לגור איתם. אני ממש מודה להם על כל מה שהם עושים בשבילי. אז... זהו, כעיקרון. אני מניח שעכשיו אתם מכירים אותי קצת יותר טוב." אריק סיים להקריא וכל כיתה ח' מחאו לו המון כפיים מכל עבר.
***
אריק דפק על דלת הכניסה של ביתו ולאחר מכן ונכנס.
"שלום." אמר אריק, אך אף אחד לא ענה. "מישהו בבית?" הוא המשיך, אך אין קול ואין עונה.
אריק הוא גבוה יחסית לגילו, יש לו שיער חום חלק והוא תמיד מגוון בלבושו; הוא צנוע, חכם, ביישן ומאוד מנומס. אין לו תמונות עם הוריו, אף לא תמונה אחת.
דלת הכניסה נפתחה.
"הו, שלום אריק! איך היה בבית הספר? סורי אם אתה מחכה כאן הרבה זמן." מאי התעניינה.
"לא, לא! מה פתאום? הרגע נכנסתי." ענה אריק והמשיך: "היה בסדר בבית הספר, ממש רגיל. חוץ מזה שהיום הקראתי קצת מידע עלי, לכבוד פתיחת השנה, אבל זה ממש שטויות, באמת."
מאי קטעה אותו. "איך היה? היית טוב? מחאו לך כפיים? נו, תספר כבר!" אריק ידע שהיא פטפטנית, אבל חוץ מזה היא ממש דמתה לו.
"אולי את תספרי לי, איך היה היום שלך?" שאל אריק.
"רגיל, כמו שלך. להזכירך, אני גם בכיתה ח'." ענתה לו מאי והמשיכה בשלה. "טוב, אני הולכת להחליף את חולצת בית-הספר."
"או-קי, ביי. אני בינתיים יורד לחוף." אריק נזכר שהבית שלהם משקיף לים.
"ביי, אני אבוא עוד מעט." אמרה מאי, בזמן שעלתה במדרגות לחדרה המפואר.
אריק יצא מביתו וירד אל חוף הים.
***
אריק ישב על החול הצהוב, הרך והנעים מול הים. הוא בהה בים וחשב על הוריו, שלא הכיר ולא ראה מעולם; הוא חשב על העובדה שיכול להיות שיש לו אח או אחות, והוא שקע במחשבות עד שמאי קטעה אותו.
"היי!" אמרה והתיישבה על החול לידו, מול הים. "מה קרה?" מאי המשיכה והסתכלה עליו.
"כלום." ענה אריק.
"אז למה אתה נראה לי קצת עצוב ומבואס?" מאי שאלה.
"סתם, כלום..."
"אתה יכול לספר לי."
"רק חשבתי על ההורים שלי." לחש לה אריק. מאי שתקה. הוא המשיך: "הם לא מתו, הם רק נעלמו." מאי מיד ענתה, היא כנראה הבינה שאם היא תמשיך לשתוק זה לא יעזור. "אני ממש מבינה אותך..." אריק קטע אותה והגביר את קולו. "את לא מבינה כלום!" היה שקט, נשמע רק רחש הגלים. פתאום אריק ראה שהגלים סוחפים אחריהם בקבוק זכוכית, ובתוכו מגולגל קלף שעליו רשום באותיות שחורות, גדולות וברורות 'אריק הוניוס'. אריק נעמד על רגליו. "מאי... מאי, תראי!"
"מה קרה?" היא נעמדה בעקבותיו.
"את רואה את הבקבוק?"
"איזה? זה שבים?" מאי התבלבלה. "רגע, רשום עליו 'אריק הוניוס'."
"חכי, עוד מעט הבקבוק יבוא אלינו ונקרא." הודיע אריק למאי. "אבל זה לא קצת מוזר?" שאלה מאי. "קצת?" צחק אריק.
לאחר דקות ספורות הבקבוק נסחף אל החוף. אריק מיהר לרוץ לשפת הים לקחת את הבקבוק, מאוד סיקרן אותו לדעת מה רשום שם.
"הבקבוק אצלי!" קרא אריק למאי מרחוק.
YOU ARE READING
כישופים אפלים: התגשמות חלום
Fantasy*** חייו של הנער הופכים לקשים מנשוא ומתדרדרים עוד ועוד, ברגע שמגלה כי הוריו... הנער חייב להילחם! "...הוריו של אריק הוניוס נעלמו במסתוריות, בהיותו בן שבועיים. מאז, אין לו אף אחד בעולם, הוא בודד. נס משמים שמשפחה מצאה אותו וגידלה אותו..." אריק הו...
