כלואה

כלואה: פרק 14- משימת פדופיל.

עיניי נפתחו לאט לאט והתמתחתי במיטה.

נזכרתי באתמול ומיד נגעתי בשפתיי, אני ואנדרס התנשקנו אתמול? אימצתי את מוחי לחשוב שוב ושוב וזה היה נכון באמת התנשקנו אתמול. בלעתי את הרוק שהצטבר בגרוני וחשתי מבוכה כלפיי עצמי הרי זה היה ממש מוזר.

"בוקר טוב ליפיפייה הנרדמת" אמר טומי כשהתקרבתי למטבחון להכין לעצמי משהו לשתות.

"בוקר אור" עניתי שכבר הייתי בפנים מחפשת כוס שאיתה אני אשתה.

"שבי" פקד עליי טומי והתיישבתי. הוא הכין לי משהו חם לשתות והתיישב על ידי.

"מה קורה מרי?" הוא שאל מוטרד "מה קורה?" חזרתי על שאלתו בעוד גבותיי מתכווצות. "לא יודע. אני רואה שיש בך משהו מוזר" התעקש והאמת שצדק. השפלתי מבטי יודעת בדיוק מה אומר לו בעוד כחצי דקה. "מרי" הגה את שמי בעדינות מחכה שאספר לו. "כלום טומי" הרמתי את ראשי וחייכתי. החלטתי שלא אומר לו. "בטוח?" שאל למען הסר ספק "בטוח בטוח" חייכתי אליו שנית על מנת לרכוש את אמונו.

"מרי" שמעתי את שמי מקול מוכר שמתקרב ואז כשהתגלה אלינו ראיתי שזה מייקל.

"כן?" שאלתי בעודי יושבת "את יכולה לבוא רגע?" שאל במסתוריות. הסתכלתי על טומי שסימן לי ללכת "כבר באה" זרקתי לעברו וקמתי להסתודד עם מייקל בפינה.

"קחי" השיט לעברי תמונה קטנה של בחור עם שיער מגולח ומלא זיפים על פניו, עיניו היו כחולות ואף מפחידות ושיערו היה בצבע אפרפר משהו לא מוגדר בדיוק בגלל האורך.

"מפחיד" מלמלתי לעבר מייקל "כן, הוא לא רק מפחיד הוא גם פדופיל" עיניי נפתחו לרווחה כי המילה הפחידה אותי אך לא ידעתי מה היא אומרת. "מה זה אומר?" שאלתי בשקט ובתמימות רבה. הוא חייך קצת ואז ענה "הוא מקיים יחסי מין בכפייה עם ילדים קטנים" פערתי את פי קלות "מה זה קטנים?" מתעקשת לא להבין "אולי הוא חולה?" מנסה למצוא סיבות לדבר כזה נוראי. מייקל לכסן את עיניו לעברי "הוא אנס ילדה שאני מכיר מרי" ואז הצלחתי להבין כמה זה חשוב לו מהרהרת לעצמי אולי זאת הילדה שלו או אחותו או משהו ממש קרוב.

"אתה צודק" כחכחתי בגרוני "מה אתה צריך שאעשה?" נכנסתי לרצינות מוחלטת כשהבנתי שמדובר במשהו ממש חשוב.

"המקרה האחרון מרי היה אתמול" הוא חשב לרגע והמשיך "ילדה חזרה הביתה מבית הספר ובדרך הוא פיתה אותה עם ממתקים ומשחקי מחשב ואנס אותה" פי היה פעור והוציא קולות המוכיחות לכך שאני מופתעת "אני בשוק" הוספתי.

"מרי אני רוצה שתעקבי אחריו במצלמות הוא גר ב'מונטיפיורי 8', אני רוצה מעקב מלא ופירוטים על גירוד באף אפילו ברור?" שאל בפרצוף רציני. הנהנתי לעברו והוספתי "ברור". הוא פנה לצד השני והלך. חזרתי אל טומי שכוסו כבר הייתה ריקה משתייה והתיישבתי על ידו כמו ממקודם.