כלואה: פרק 4- מבחן הקבלה.

5.4K 325 69
                                    


כשהשקט שרר בחדר, האיש המבוגר הסיט את ראשו ימינה שמאלה אך היה ברור שאינו רואה שום דבר. אני חושבת שהוא חשש מכך שיקבל את הדקירות בלב שעליהם דיבר אנדרס.

השתדלתי תמיד להקשיב לאנדרס ולמלא אחר מבוקשו, אך הפעם הוא הגזים נורא.

הסתכלתי על הסכין המבריקה ויכולתי להסתכל בהשתקפות באיך שאני נראית. כל פעם שיש לי הזדמנות אני מתבוננת בעצמי.

הלכתי צעד אחד קדימה, השתדלתי שלא לעשות רעש. הוא שמע את צעדי הקטן בגלל השקט והוא התפתל על הכיסא.

התקדמתי עד אליו ועמדתי ממש מולו, הוא חש ברוחי לידו.

הרמתי את הסכין לאט לאט, עצמתי את עיניי חזק אך פחדתי לפספס אז מיד פתחתי אותם.

היד רעדה לי והסכין כמעט והחליקה מידי המזיעה.

לא ידעתי איך עושים את זה, מהר או לאט, פחדתי נורא.

ידעתי שזה או אני או הוא, אנדרס מעולם לא אמר לי דברים סתם.

בלעתי את הרוק שהצטבר בחלל הפה שלי וניסיתי להתגבר על הפחד.

החלטתי שאעשה את זה מהר, בשנייה אחת החדרתי את הסכין אל ליבו של המבוגר עד שהגיעה לסופה והוצאתי, החדרתי שוב ממש ליד והוצאתי, החדרתי שוב והשארתי את הסכין.

צרחתי חזק כששטפי הדם זלגו מליבו עד הרצפה ורעש הטפטוף חלחל לאוזניי.

ברחתי לפינת המיטה והסתרתי את פניי עם הכרית. התביישתי במעשיי.

הדלת נפתחה והצצתי מהכרית לראות את פניו של אנדרס, הוא היה לגמרי מחויך ממעשי.

"קומי מרי" הוא קרא לי משם והתקדם לעבר הגופה, זה כבר לא איש מבוגר יותר.

הוא שיחק שם עם הסכין, דיברתי עם עצמי בלב מעט מנסה להתגבר על הפחד ולקום אל אנדרס.

"מה אתה עושה?" שאלתי אותו כשלא הצלחתי להבין כל-כך.

"מנקה את טביעות האצבע שלך מרי" הוא סיים והסתכל עליי "בואי" הוא סימן לי עם חיוך.

התקדמתי אליו והוא כתגובה פתח את זרועותיו לחיבוק והרשיתי לעצמי לפחד עליו.

"את גיבורה מרי" הוא לחץ עליי חזק "את מלכה" הוא הרים את קולו וחייך, חשתי בכך.

התנתקנו מהחיבוק והוא הסתכל עליי "עכשיו נשאר רק לסמן" הוא הוציא מכיסו טוש אדום.

"לסמן?" חזרתי על אמירתו כי חשתי שאני לא מבינה.

"את מציירת לו פלוס אדום בדיוק בין הגבות" הוא השיט לעברי את הטוש.

כיווצתי את גבותיי כאות לאי הבנה ולקחתי מידו את הטוש, ידי רעדה כשהבינה מה שאני הולכת לעשות.

כלואהWhere stories live. Discover now