No Rules»L.S

#24

-Kill me-

הרגשתי את גופי רועד כשהוא נגע בי,הלחץ
עבר בגופי,שנאתי את עצמי באותו הרגע.
חיוכו מתנשא והוא מגחך לפני שסוטר לפניי.

"זונה מטומטמת."
הוא ירק.

השפלתי את ראשי מרגיש מותש ועייף.
הוא הביט בי ללא רחמים מכה את גופי העירום והחלש.אני לא בטוח למה הוא עושה
את זה,אבל אני יודע שאני לא אתן לו לראות אותי נשבר.הוא לא יכול לשבור משהו שהוא כבר היה שבור.אני רגיל לזה,אני יודע מה זה כאב,חוויתי את זה כל כך הרבה כך שאני לא בטוח שאני יכול להרגיש את הכאב שוב.

"תרד על ארבע,זונה."
הוא סטר לפניי.

ירדתי על ארבע בלית-ברירה,גופי רעד אך לא נתתי לעצמי להישבר וליפול ארצה.אני לא הכלבה שלו והוא לא יכול לשבור אותי,כי אני
לא אתן לו,רציתי לצעוק זאת כל כך חזק,אבל הייתי חלש מידי.

"אני רוצה שתלקק את רגליי."
גיחך.

ליקקתי את רגליו המסריחות והדוחות,אני לא
יכול לתאר את ההרגשה הזאת.רציתי.כל כך להקיא אבל לא יכולתי להרשות לעצמי להענש שוב על שהקאתי.

"בוא הנה."
אמר.

קמתי על רגליי והשפלתי את ראשי בבושה.
הוא גיחך והושיט את ידו אל לחיי מלטף אותה בעדינות ומביט בי בסקרנות.

"תמיד תהיתי לעצמי,איך הארי סטיילס שרד?איך הצלחת להישאר בחיים?אני זוכר
שהיית קטן ולא מזיק,אבל עכשיו אני חשבתי על זה למה שלא אהרוג אותך וזהו?אין לך אף אחד,אתה אפס,תראה את עצמך אתה מתחנן שיזיינו אותך,אתה מתחנן ללואי."
ירק.הרגשתי את דמעותיי אבל לא יכולתי להרשות לעצמי לבכות,ולהישבר מולו.

"אתה הרגת אותם נכון?"
נשכתי את שפתיי.

"אתה כל כך חכם."
גילגל את עיניו.

"חתיכת בן זונה."
צעקתי אך הוא סטר לי בחוזקה.

"איך יכולת?"
לחשתי.

"אתה יודע שהאמא הזונה שלך בגדה באביך איתי,היא כל הזמן באה אליי כדי שאזיין אותה,היא היתה מתחננת אליי שאעשה את זה,אני לא אשכח את הגניחות שלה-"

"לא לא לא,אתה משקר."
התנשפתי.

"אני לא אשכח את היום הזה שאביך גילה את זה,אמא שלך סיפרה לו שאני אנסתי אותה
אבל זה לא נכון היא פיטתה אותי כל פעם מחדש.אתה לא תאמין אבל היא נכנסה להיריון,אביך אכל את עצמו מבפנים אז הוא הכה אותי,היא רצתה לספר לג'ו הכל."
גיחך.

"בכל מקרה אביך דיבר איתי באותו היום,
הוא אמר שהם הולכים לעשות הפלה,שהיא
הולכת איתו ולא חוזרת.זה כל כך הרתיח אותי אז חיבלתי להם באוטו.רציתי שהם ימותו,שאתה תמות."
הוא שלף אקדח מכיסו וכיוון אותו לראשי.

"אתה יודע משהו,אתה דומה לאמא שלך,
וזה הורג אותי שוויתרתי עליה,היא יכלה להיות זונה לא רעה יחסית לגילה."
גיחך.

"אתה מפלצת."
ירקתי.

"אל תשכח שמכוון אליך אקדח."
צחק.

"תירה בי,למה אתה מחכה?"

"אתה מוציא את כל הכיף מהמשחק."
גילגל את עיניו.

"קדימה."
האצתי בו מחזיק את האקדח.

"תתחנן שאחוס על חייך."
ירק.

"רק תעשה את זה."
גילגלתי את עיניי.

"קדימה תעשה את זה."
צעקתי עליו.

"אני כל כך הולך לפוצץ לך את הראש."
אמר בהתגרות.

"קדימה."
לחשתי.

"תוריד את האקדח."
שמעתי קול.

"תוריד את האקדח עכשיו."
צעק לואי.

"לואי זה בסדר,שיעשה את זה."
אמרתי.

"קדימה תעשה את זה."
ביקשתי.

הבטתי בלואי שעמד שם עם דמעות יודע שזה מה שבסוף יקרה.הוא התחנן אליו שיוריד את האקדח אבל אביו לא הקשיב לו,הוא עמד שם וכיוון את האקדח.אני לא יודע אם הרגשתי פחד באותו רגע,אבל הייתי כל כך מוכן לזה.רציתי את זה כל כך אבל הוא לא רצה שאמות הוא רצה שאתחנן אליו שלא יעשה את זה.

"אבא בבקשה."
לואי לחש.

"קדימה,תעשה את זה."
האצתי בו.

לא היה לי זמן לחשוב כי באותו הרגע,
קול הירייה נשמע.

-מטרה:70 הצבעות.