#17

1.8K 126 10

-Slowly-

לא יכולתי שלא להבחין באביו של לואי
שהביט בי בצורה מוזרה,כאילו נבהל ממני.
לואי שם לב למבטו של אביו ולכן ביקש
ממני ללכת עם מנדי לקניון בינתיים.
הוא ידע שההשפעה של הסמים כבר
ירדה,ואני לא מסומם כדי להתנהג כמו
אידיוט ולבקש שירביץ לי,או יזיין אותי.

"אני יכולה לשאול אותך משהו?"
מנדי נשכה את שפתיה.

"ברור."
חייכתי אליה חיוך רחב.

"אתה לוקח סמים?"

"זה פשוט שאתה קצת מעורפל."
היא גירדה בראשה.

"לא."
נשכתי את שפתיי.

"אתה משקר."

"אתה אפילו לא מביט בי."
היא גילגלה את עיניה.

"אני לא רוצה לדבר על זה."
מילמלתי.

"הארי,אני בסך הכל רוצה לעזור."

"אני לא צריך את העזרה שלך."
התפרצתי צועד בחזרה הביתה.

"הארי."
היא קראה מאחור ומיהרה לעברי.

"מה?"
גילגלתי את עיניי.

"רק תאמר לי מה קורה."
היא לחשה.

"אני לא יכול."
צעקתי.

"למה?"

"לא יודע."
נכנסתי לבית צועד במהירות אל חדרי
ונועל את עצמי שם.

"הארי."

"הארי."
היא דפקה על הדלת.

"תפתח לי את הדלת."
צעקה.

"מה את עושה פה? ואיפה הארי?"
שמעתי את קולו של לואי.

"חזרנו עכשיו,הארי בפנים מר טומלינסון."
שמעתי את קולה הצייתני ולא יכולתי
שלא לצחוק.

"הארי."
שמעתי את קולו ומיד פתחתי.

"מה?"
השפלתי את ראשי.

"הבט בי כשאני מדבר אליך."
נזף.

"מנדי תשאירי אותנו לבד בבקשה."
הוא אמר והיא מיד צייתה והלכה.

"מתי אני מקבל מנה?"
שאלתי.

"אנחנו מפסיקים עם זה."
אמר.

"מה?אבל-"

"בוא אחריי."
הוא אמר וצעד כשאני אחריו.נכנסנו
לחדר לבן שאף פעם לא הראה לי.

"מה זה?"
לחשתי מתפעל מהציורים והנברשות
הגדולות שעל התיקרה.

"היתה לי תקופה שהייתי מכור לסמים."

"אני זוכר איך שרק עברנו עם אבי החורג
ואמי לבית הזה,הייתי אז בן 16 מכור
וטיפש ואז אמי החליטה לנקוט בצעדים,
היא לקחה אותי לפסיכולוג,חשבתי שזה
דפוק,אבל בזכותו הצלחתי לצאת מזה."

No Rules»L.SRead this story for FREE!