דם. כל כך הרבה דם.
בחיים לא ראיתי כמויות כאלו של דם.
הם מתים. כולם. כל כך הרבה אנשים. אני יודעת את זה. אף אחד לא יכול לשרוד את זה.
הם התאבדו, כולם ביחד. ברור שמשהו משחק לי פה בראש כי כולם חתכו לעצמם את הורידים.
לא יכולתי לצעוד עוד צעד אחד קדימה. או לדבר.
הוא רצה אותי פה בגלל זה. הוא רצה לשבור אותי ולעשות דווקא . אוליי זה הצליח לו. אני רוצה להקיא. אני רוצה לנשום. אני רוצה ללכת מפה ולא לחזור.
לצערי, זה לא משהו שאני יכולה לעשות. קאיה התיישבה לידי ויכולתי להרגיש את המבט שלה עליי. היא לא אמורה להיות פה.
מה אני עושה עכשיו?
אני לא מסוגלת להסתובב ולהגיד שכולם מתים כי הוא רצה לגרום לי לאבד את השפיות ואם אני אגיד את זה בקול אני אאבד את זה
זה חייב להיות זה. 'תביאו את הקריקלקסית אני רוצה לדבר איתה' עלק. רוצה אוליי לגרום לה לא להיות שפויה שהיא רק היום התחילה להיות גיבורה.
הריח של הדם גורם לי להתחרפן, אני צריכה ללכת. אבל צעד אחד שאני עושה ואני אפול.
אני לא מסוגלת להסתכל עליהם אפילו. אלוהים למה? כניראה הוא היפנט אותם. זה אפילו לא נבל מי שעשה את זה. אני לא חושבת שיש לו נשמה.
קול חלש גרם לי להסתכל לצד הימני שלי. "בבקשה עם יש פה משהו. תעזרו לי"
אולי זאת סתם מתיחה?
חיים של אדם לא שווים את השפיות שלי לכמה שעות או ימים.
הלכתי לכיוון הקול וניסיתי להישאר מפוקסת על המטרה ולא על הדם והגופות שמתחת לרגליים שלי.
"איפה את?" לקח לי רגע להבין שהקול הזה הוא שלי. "כ..כאן" שמעתי את הקול שוב. ואז ראיתי אותה שעונה על הקיר, מלאה בדם. הידיים שלה חתוכות לגמרי ואני לא חושבת שהיא תחזיק עוד הרבה זמן.
"קאיה!" קראתי לה. "תביאי לי תחבושת. אל תתני לאף אחד להיכנס לפה" אמרתי לה והיא רצה.
"תשארי איתי" אמרתי לה וניסיתי לחתוך מהחליפה שלי בד כלשהו אבל הוא לא נחתך. הידיים שלי רעדו מידיי.
"הכל בסדר." היא חייכה אליי חיוך עייף. "לא זה לא. את נשארת איתי״ אמרתי לה שהיא התחילה לעצום עיניים. ״את פה. הכל יהיה בסדר עכשיו״ היא אמרה לי וחייכה. ״את עדיין צריכה להישאר ערה. זה עוד לא ניגמר״ אמרתי לה וניסיתי להרגע. קאיה נכנסה ונתנה לי את התחבושת.
התחלתי לחבוש את הידיים שלה רק בשביל שהדם יפסיק לזרום. "את יודעת מי עשה לכם את זה?" שאלתי אותה והמשכתי לחבוש את היד שלה למרות שידעתי את התשובה. רציתי שהיא תמשיך לדבר
"מרסק הגולגולות. הוא אמר משהו לגבי לשבור את קאי ולהרוס לה את השפיות בגלל לוקאס. אני חושבת שזה השם" היא אמרה והסתכלה עליי חובשת את הידיים שלה.
YOU ARE READING
My Angel- לא תשברו אותי
Fanfictionספר רביעי. (ספר ראשון- 70% מלאכית 30% שדה-My Angel ספר שני- גיבורה קטנה של(נו)י -My Angel. ספר שלישי- My Angel- השמיניה והזאתי) הסיפור קופץ שנתיים מסוף הספר הקודם, כלומר לסוף כיתה יב של קאי. בשבועיים האחרונים ללימודים, כמובן כמו בכל שנה, בסוף הלימ...
