נ.מ. באקוגו
להיות רחוק ממנה.
לא חשבתי שזה אי פעם יקרה. לא לקח לי הרבה זמן להבין שאיתה אני רוצה לחיות בעתיד ולא חשבתי שאי פעם זה יכל לא לקרות.
אולי יש לה בעיות, אבל לי יש יותר. זה שהיא הצליחה להיות איתי כל כך הרבה זמן, בהתחלה לא חשבתי שזה יחזיק.
הבנתי שאני ממש לא הולך לוותר עליה, אז נתתי לה את הזמן. אני חושב שחודשיים זה מספיק זמן.
חוץ מזה היא התחילה להתנהג מוזר מאז שהיא דיברה עם המכשפה הזקנה.
דפקתי על הדלת שלה דיי חלש כדי שאחת מהחברות שלה לא תחליט פתאום לצאת מהחדר ולתחקר אותי
היא לא ענתה אז דפקתי שוב והפעם קצת יותר חזק. השעה רק עשר בלילה, בדרך כלל היא ערה בשעות האלו.
אני לא יודע מה אני מרגיש, אבל אני בטוח לא הכי בסדר אם לבוא לפה ולדב איתה על זה. היא יכולה בשניה להתחיל לצרוח עליי ואני אצא דביל כי לא הבנתי את המבטים שלה.
שוב היא לא עונה. לא ראיתי שיש אור ממתחת לדלת אז פתחתי את הדלת ונכנסתי בשקט.
קאי הייתה באמצע המיטה עם הפנים לקיר. היא לא קמה שנכנסתי, אבל אני יודע שהיא ערה ושהיא יודעת שזה אני.
סגרתי את הדלת אחריי וישבתי על המיטה שלה לידה. היא עדיין לא זזה. אחרי כמה שניות היא זזה לכיוון הקיר ופינתה לי מקום.
לא יכולתי לעצור את עצמי מלחייך. נכנסתי מתחתי לשמיכה וחיבקתי אותה מאחורה באינסטינקט. עצרתי רגע כדיי לראות מה תהיה התגובה שלה אבל היא רק נצמדה אליי יותר.
"אתה יודע, זה קשה לשנוא אותך" היא אמרה בשקט. "זה אומר שאת כבר לא שונאת אותי?" שאלתי בתקווה
"אני חושבת שעכשיו אני מבינה את האנשים שאומרים שהקו בין שנאה לאהבה הוא דק" היא ענתה אבל לא תשובה חד משמעית.
אחרי עוד כמה דקות של שקט היא הסתובבה אליי. "תסביר לי עכשיו מה הבעיה. ואל תגיד לי שזה לא מכבד אותי או שיט כזה." היא אמרה והניחה את הידיים שלה על הלחיים שלי. "אתה נגעל ממני?"
"אני בחיים לא אגעל ממך קאי. אל תחשבי על זה אפילו" אמרתי לה בשקט. "אז מה כן?" היא שאלה
"אני לא רוצה לפגוע בך" מלמלתי והיא חייכה. "היה לך כל כך קשה להגיד את זה יפיופון?" היא שאלה ונישקה אותי על המצח.
"כן..." עניתי והיא צחקה."קוטסקי, אין לך סיבה לדאוג בסדר? כולם עושים את זה ואף אחד לא מת מזה" היא אמרה לי
"לא אכפת לי. אני לא מסוגל לחשוב על להכאיב לך" עניתי "אתה פשוט עקשן" היא נאנחה.
"התגעגעתי אלייך" אמרתי וחיבקתי אותה. "חבל שאני לא יכולה להגיד את אותו הדבר" היא צחקה וחיבקה אותי בחזרה.
"אפילו לא בצחוק" אמרתי בכאס. "בסדר בסדר" היא ענתה וגלגלה עיניים לילה טוב"
"לילה טוב" עניתי לה.
***
"בוקר טו- אהאהאהאהאההאהאהאהאאהאהאהאההא טורהההההה הם חזרו להיות ביחדדדדדדדדדדדדדד!!!"
אני כל כך שונא אותה עכשיו. ממש.
"אני אהרוג אותה יום אחד" קאי מלמלה וקמה לישיבה. "בואו לפה" אמרתי ומשכתי אותה אליי.
"קוטסקי צריך לקום" היא צחקה בעייפות. "למה מי אמר?" שאלתי כשהיא ניסתה להשתחרר ממני.
"בוקר טוב" היא חייכה אליי. השיער שלה היה מבולגן לגמרי והעיניים שלה היו חצי סגורות. אבל למרות הכל היא יפיפייה.
"בוקר טוב" אמרתי לה והתמתחתי. היא צחקה וקמה מהמיטה. היא הלכה לדלת וסגרה אותה ואז נעלה. אחרי זה היא רצה למיטה וקפצה אליי
"התגעגעתי לזה" היא מלמלה מהצוואר שלי. "מה את אומרת" אמרתי וחיבקתי אותה.
"ישש" היא מלמלה. "מה יש?" שאלתי והסתכלתי עליה. "סתם" היא אמרה והסתכלה עליי. "לילה טוב" היא אמרה והניחה את הראש שלה עליי.
"לא אמרת לי הרגע בוקר טוב?" שאלתי. לא שאכפת לי. "לא. כניראה הזיתה." היא אמרה בעייפות
"לא אני לא" אמרתי. "כן אתה כן!" היא ענתה "לא אני לא" אמרתי בחזרה עם טון עצבני.
"אתה על תרים עליי את הקול יפיופוני!" היא איימה והתרוממה ואני גלגלתי עיניים.
"חוצפן. איזה חברה יש לך שחנכה אותך ככה?" היא שאלה "נוראית נכון?" שאלתי
"לגמרי" היא אמרה בחיוך וקמה לכיוון הארון שלה. ותוך כדיי היא הורידה את החולצה, חושפת גב חשוף לגמרי.
"מה את עושה?" שאלתי בהלם "מחליפה בגדים. אסור לי?" היא שאלה בתמימות והסתובבה אליי לגמרי.
אלוהים היא טובה בזה. היא ממש טובה בזה. "קאילה" הזהרתי. "יפיופון" היא החזירה באותו טון והוציאה מהארון שלה חזייה ולבשה אותה.
נשכבתי בחזרה על המיטה כדיי שאני לא אקום ובטעות יקרה משהו. "דיברנו על זה אתמול קוטסקי. אתה צריך להפסיק לחשוב על זה" היא אמרה לי בכאס והתיישבה על המיטה לידי עם חולצה אחרת.
"תני לי קצת זמן לחשוב על זה יותר בסדר?" שאלתי. היא חשבה רגע ואז הנהנה, נאנחה וחייכה אליי, קמה לכיוון הדלת. "לאן את הולכת?" שאלתי "לצחצח שיניים" היא אמרה והרימה גבה
"אני בא איתך, ואז אנחנו עולים לפה שוב" אמרתי ולא נתתי לה מקום להחליט. "למה?" היא שאלה והסתובבה אליי.
קמתי מהמיטה והתקרבתי אליה. היא הסתכלה עליי בציפיה. רכנתי לאוזן שלה, נותן לה רגע להשתגע. אני בטוח שהיא מתחרפנת שאני לא אומר לה כלום.
"אמרתי לך לתת לי זמן לחשוב על זה. לא אמרתי כמה זמן" לחשתי ואז יצאתי מהחדר, משאיר אותה המומה.
YOU ARE READING
My Angel- לא תשברו אותי
Fanfictionספר רביעי. (ספר ראשון- 70% מלאכית 30% שדה-My Angel ספר שני- גיבורה קטנה של(נו)י -My Angel. ספר שלישי- My Angel- השמיניה והזאתי) הסיפור קופץ שנתיים מסוף הספר הקודם, כלומר לסוף כיתה יב של קאי. בשבועיים האחרונים ללימודים, כמובן כמו בכל שנה, בסוף הלימ...
