"את יודעת מה קרה שצריכים אותך?" פאדרה שאל כשאני ואבא נכנסנו למכונית וחגרנו את עצמינו
"לא. מר האיזוואה אמר לי להגיע לסוכנות כמה שיותר מהר" אמרתי ופתחתי את הכופסה של כדור שלי מהגלידריה
"לקחת אותה לשם?" פאדרה שאל, נעלב כשהוא ראה מה אני אוכלת והתחיל לנסוע. "זה מאוד מעליב שהסתרתם את המקום הזה ממני עד עכשיו" עניתי במקומו והמשכתי לאכול.
"תביאי לי את שלי" אבא ביקש והעברתי לו את הכופסה של הכדור שלו. קאיה הניחה את הראש שלה עליי ופשוט שכבה בשקט.
"יש לך רעיון למה יכול לקרות?" אבא שאל והאכיל את פאדרה מהגלידה "אתם חמודים, ולא אין לי מושג. זה לא יכול להיות ראיון כי הוא נשמע לחוץ מידיי, ואם היה קורא לעזרה למה שיקראו לי ולא לגיבורים יותר מנוסים בסוכנות? אין לי מושג מה קורה שם."
"טוב." פאדרה נאנח. "שלוש שעות את אומרת?" הוא שאל ביאוש "לצערי" עניתי ונשענתי אחורה.
"עכשיו שאני חושבת על זה זאת תהיה הנסיעה הכי ארוכה בחיים שלי" נאנחתי. "נכון!" פאדרה חייך "זאת תהיה אחת שלא תשכחי!"
"למה יש לי הרגשה שזה לא יהיה בגלל שמשהו טוב יקרה?" שאלתי "הי!" הוא אמר והסתכל עליי מהמראה הקידמית ואני הוצאתי לו לשון
"קאיה לא!" שמעתי את אבא אומר לה. הסתכלתי למטה וראיתי שהיא מלקקת קצת גלידה שנזלה על הצד החיצוני של הקופסה.
"זה לא בריא לך" אמרתי לה כשהיא התעצבנה שהזזתי את הקופסה ממנה. כשראיתי את את הפרצוף העצבני שלה נזכרתי בקוטסקי וישר התקשרתי אליו
קאי: הי
קוטסקי: היי, הכל בסדר? את נשמעת לחוצה
קאי: מר האיזאווה אמר לי ללכת לסוכנות ראיידן משום מה והוא נשמע לחוץ. אני לא יודעת מתי אני אחזור אבל זה בטוח לא יהיה עד שבע בערב. אני מצטערת שאני צריכה לבטל
קוטסקי: הכל בסדר. יש לך רעיון למה יכול לקרות שם?
קאי: לא, אין לי מושג. ויש לי הרגשה שהוא גם לא יספר לי בטלפון. אבל הוא אמר שאני יכולה לנסוע מהר ואם יעצרו אותנו אני יכולה להשתמש ברשיון גיבורה שלי
קוטסקי: מי בא איתך?
קאי: אבא, פאדרה וקאיה.
קוטסקי: לקחת איתך את המוט שלך?
קאי: שיט לא. שניה.
"פאדרה תגיד לי שהבאת את המוט שלי" התפללתי שכן "כן הבאתי" הוא אמר והעביר לי אותו. במשך השנתיים האחרונות שיניתי את המוט לחתיכה אחת. זה הרבה יותר נוח לי ואני יכולה גם לשים אותו בכיס כי ייצרו לי איתו קטן מאוד.
קאי: פאדרה הביא לי
קוטסקי: אוקיי, בהצלחה אם את צריכה משהו תתקשרי אליי באותה שניה את שומעת?
קאי: כן יפיופון, אני שומעת.
קוטסקי: יופי.
קאי: אני לא רגילה להיות רחוקה ממך כל כך זה מרגיש מוזר
קוטסקי: את צודקת. זה מוזר.
YOU ARE READING
My Angel- לא תשברו אותי
Fanfictionספר רביעי. (ספר ראשון- 70% מלאכית 30% שדה-My Angel ספר שני- גיבורה קטנה של(נו)י -My Angel. ספר שלישי- My Angel- השמיניה והזאתי) הסיפור קופץ שנתיים מסוף הספר הקודם, כלומר לסוף כיתה יב של קאי. בשבועיים האחרונים ללימודים, כמובן כמו בכל שנה, בסוף הלימ...
